האגף לאמנות ותרבות יהודית ע"ש ג`ק , ג`וזף ומורטון מנדל   להאיר את הכתב: כתבי-יד עבריים

להאיר את הכתב: כתבי-יד עבריים

הדפסשלח לחבר
 

השפה העברית, שפת התנ"ך, היתה חלק בלתי נפרד מעולמם של היהודים בכל התפוצות. ספרות ענפה בתחומי הקודש וההלכה, חיבורים פילוסופיים ומדעיים ואפילו ספרות יפה נכתבו עברית והיו מאז ומתמיד ציר מרכזי שסביבו התפתחה התרבות. כתבי־יד של החיבורים הללו, שהועתקו לאורך הדורות, שופכים אור על תולדות העם היהודי ועל יצירתו, במיוחד כשהם מעוטרים ביד אמן. באולם זה מוצגים אחדים מכתבי־היד המאוירים הנדירים שבאוסף המקיף של מוזיאון ישראל.

כאלף שנים מפרידות בין מגילות מדבר יהודה המוצגות בהיכל הספר לבין היצירות שלפניכם. כתבי־היד המוצגים כאן כולם מאוירים, והמוקדמים שבהם מן המאה ה־13. אז היתה, בעיקר באירופה, פריחה של כתבי־יד עבריים מאוירים שהועתקו בידי סופרים לשימוש פרטי או לשימוש הקהילה. יהודים עשירים ומשכילים פנו אל סופרים – מומחים לכתיבה תמה – ואל אמנים מיומנים כדי שיעתיקו ויעטרו בעבורם כתבי־יד, כפי שהיה מקובל בקרב הנוצרים והמוסלמים. אמנות עיטור כתבי־היד הגיעה לשיאה בתקופת הרנסנס והחלה דועכת לאחר המצאתו של הדפוס במאה ה־15, אף שזכתה לעדנה במאה ה־18 במרכז אירופה.

הציורים שנוספו לכתבי־היד מְשווים להם יופי והדר, ולעתים מתארים את תוכנם. עיטור מילה שלמה – בדרך־כלל בראשיתו של ספר או של פרק – הוא תופעה מיוחדת לכתבי־יד עבריים, שכן בלועזית נהגו להדגיש את אות הפתיחה. יש שסופר עיטר את כתב־היד כולו, ויש שהמזמינים פנו אל אמנים נוצרים או אל בתי־מלאכה שהתמחו בציור ובשימוש בכסף ובזהב. בין כתבי־היד העבריים המצוירים ניכרים הבדלים לא רק בסגנון העיטורים, אלא גם בסוג הכתב, המשתנה ממקום למקום.


לשמות אוצרי המחלקה ראה רשימת צוות המוזיאון 
>>>
לתצוגת הקבע  >>>