האגף לאמנות ותרבות יהודית ע"ש ג`ק , ג`וזף ומורטון מנדל   השנה העברית ומחזור המועדים

השנה העברית ומחזור המועדים

הדפסשלח לחבר
 

"ניתן לאפיין את הפולחן היהודי [...] כאדריכלות הזמן. לרוב המצוות - שבת, ראש חודש, חגים וזמנים, שנת שמיטה ושנת היובל - קיימת זיקה לשעה מסוימת ביום מסוים או לעונה מיוחדת בשנה".
אברהם יהושע השל, השבת

 מניין השנים ביהדות הֵחֵל מבריאת העולם כפי שהיא מסופרת בספר בראשית, ומעשה הבריאה הוא שעיצב את הזמן לפרקיו: "ויאמר אלוהים יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים" (בראשית א: יד). מאז ועד היום מאורות הרקיע משמשים אותנו לקביעת הזמנים והמועדים. שקיעת השמש וזריחת הכוכבים מציינים את ראשיתו של יום חדש; גבולות השבוע נגזרו מששת ימי הבריאה - הם ששת ימי החול שלנו ומן היום השביעי שאלוהים נח בו ממלאכתו - הוא יום קידוש השבת; ומולד הירח – הופעתו המחודשת של הירח ברקיע  – מסמן את  ראשיתו של החודש. 

 מחזור המועדים של השנה העברית ערוך כאן לפי חגים ומועדים בעלי תוכן ומנהג משותפים. השבת במרכז ובסמוך לה שלושת הרגלים המשמרים את זיכרון אירועי העבר המכוננים בתולדות העם היהודי, בזמן יציאת מצרים. מועדים אחרים פונים אל העתיד, ורגשות של תקווה וציפייה לשנה חדשה וטובה שזורים בהם יחד עם חששות, חשבון נפש וכפרה על עוונות. ימי הזיכרון והתענית לזכר אסונות שאירעו לעם היהודי מוצגים לצד מועדים של רוממות־רוח ושמחה המציינים זמנים שהעם היה נתון בהם לאיום של חורבן אך לבסוף ניצל בדרך הנס. 

יש מן המועדים והחגים שהם קדומים ונצטווינו עליהם במקרא, ויש מאוחרים שאירועים היסטוריים הביאו לקביעתם. אלו ואלו שינו את פניהם במרוצת הדורות וטקסים ומנהגים קדומים פינו את מקומם לאחרים וחדשים, העתידים בבוא העת להשתנות אף הם. תשמישי המצווה, הכלים וחפצי העיטור המוצגים כאן קשורים כולם לטקסים ולמנהגים אלה ומייצגים אותם. מהם המעידים על טקסים שאינם מוכרים עוד או המשמרים מסורות עתיקות ומהם שמשמשים בטקסים ובמנהגים חדשים. 


לשמות אוצרי המחלקה ראה רשימת צוות המוזיאון >>>


לאולם שבת ושלושת הרגלים  לחץ >>>

לאולם ימי מועד וזיכרון   לחץ >>>


לאולם חגי נס 
לחץ >>>