האגף לארכאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן   תצוגה נושאיתהכתב העברי הקדום

הכתב העברי הקדום

הדפסשלח לחבר
 


המצאת האלף–בית בראשית האלף השני לפני הספירה הייתה צעד מהפכני לקראת הפצת ידיעת קרוא וכתוב ברבים, שכן שיטות הכתיבה הקודמות היו מסובכות מדי, ורק יחידים, שהוכשרו לכך במיוחד, שלטו בהן. בניגוד לכתב היתדות המסופוטמי או לכתב ההיירוגליפים המצרי, שהצריכו הכרת מאות סימנים, השיטה האלף-ביתית פישטה מאוד את הקריאה והכתיבה על ידי הפחתת מספר הסימנים לפחות משלושים. עם הזמן אימצו גם היוונים והרומאים את השיטה האלף-ביתית (הכתבים היווני והלטיני) והפיצו אותה בין כל עמי העולם המערבי.

הכתב העברי הקדום, שהסתעף מן הכתב הפיניקי, התעצב במאפייניו הייחודיים במהלך המאות ה-100 וה-9 לפני הספירה, אולם רק בשנת 800 לפני הספירה בקירוב הוא נפוץ ברבים והתפשט בקרב תושבי ישראל ויהודה.

רוב הכתובות העבריות המוקדמות הן משלהי תקופת הבית הראשון (מן המאה ה-8 עד ה-6 לפני הספירה). יש מהן שנכתבו בידי סופרים מקצועיים ויש שנכתבו ביד מנוסה פחות. הכתובות הללו הן מקור מידע חשוב מאין כמוהו על כל היבטי החיים ובכל רובדי החברה, מחצר המלכות, עבור בחוגי הכוהנים ועד לעולמו של היחיד.

לטבלת התפתחות האלפבית


לצוות המחלקה לחץ כאן >>>
למבט אל תצוגת הקבע לחץ >>>