האגף לארכאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן   דברי ימי ארץ-ישראלישראל בימי התנ"ך

ישראל בימי התנ"ך

הדפסשלח לחבר
 



בתקופה
זו עולים על בימת ההיסטוריה ראשוני הישראלים. ראשיתה של התקופה בשקיעת המעצמות הגדולות של המזרח הקדום בסביבות 1200 לפני הספירה והיא נמשכה למעלה מ־600 שנה, עד חורבן ירושלים בידי הבבלים בשנת   586לפני הספירה. המקרא מספר על רבים מן המאורעות החשובים שאירעו במהלך השנים הללו .

בתחילה חיו הישראלים במבנה של חברה כפרית, מאורגנת ארגון רופף, אך במרוצת הזמן הקימו ממלכה. בלב הממלכה עמדה הבירה, ירושלים, ובלב ירושלים בית המקדש. אולם כעבור שנים לא רבות התפלגה הממלכה לשתיים:  לממלכת ישראל בצפון ולממלכת יהודה בדרום 

האשורים כבשו והחריבו את ממלכת ישראל בשנת 722 לפני הספירה, ומקץ כ-130 שנה שלח נבוכדנאצר מלך בבל את צבאו לכבוש את יהודה שמרדה בו. ירושלים חרבה והמקדש הועלה באש, ורבים מתושבי הארץ הוגלו לבבל.

כעבור פחות מ-50 שנה כבש כורש מלך פרס את בבל והתיר לגולים מיהודה לחזור לארצם ולבנות מחדש את המקדש. יהודה הפכה תחת שלטון פרס למדינה שנקראה בית 'הוד', עד ששבה ונכבשה בשנת 332 לפני הספירה בידי אלכסנדר הגדול.

תקופת הברזל 1200 - 586 לפני הספירה

התקופות הבבלית והפרסית  332 - 586לפני הספירה

לצוות המחלקה לחץ כאן >>>
למבט אל תצוגות הקבע לחץ >>>