האגף לארכאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן   האגף לארכאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן

האגף לארכאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן

הדפסשלח לחבר
 

התצוגה הקבועה של האגף לארכאולוגיה במוזיאון ישראל מוקדשת לארץ ישראל, שהייתה ביתם של עמים  בעלי תרבויות ואמונות מגוונות במשך למעלה ממיליון שנה. בתצוגה יותר מ-6,000 חפצים שהתגלו בישראל במהלך חפירות ארכאולוגיות והיא מספרת סיפור ייחודי הערוך בשבעה פרקים עוקבים השופכים אור על אירועים היסטוריים משמעותיים, על הישגים תרבותיים ועל התפתחות טכנולוגית, כל אלה תוך תיאור חיי היומיום של האנשים שחיו באזור מאז תקופת האבן ועד התקופה העות'מאנית. בנוסף, גלריות הממוקדות בנושאים מיוחדים,  כמו תולדות הכתב העברי, סיפורן של מטבעות ואוּמנות ייצור הזכוכית, מעצימות  את סיפור התצוגה; כמו התערוכות מאירות העיניים המציגות את התרבויות השכנות: מצרים, המזרח הקדום, יוון, איטליה והמזרח התיכון המוסלמי, כולן תרבויות שהותירו חותם בל יימחה על האזור.

אתם מוזמנים לשוטט באתר האגף וליהנות מהצצה אל כמה מן האוצרות הייחודיים המוצגים בתצוגה. אנו תקווה שגם תגיעו אל המוזיאון ותבואו לבקר באגף.


מוצגים נבחרים באגף לארכאולוגיה:
• יצירת  האמנות הקדומה בעולם – צלמית אישה שנוצרה לפני כמעט רבע מיליון שנה, שנחשפה בחפירה בברכת רם שבגולן.
• מטמון מדהים ובו 429 חפצי פולחן בני 6,500 – 5,500 שנה, עשויים נחושת ברובם, שהתגלה במערה נידחת במדבר יהודה. ייתכן שהמטמון המרהיב השתייך למקדש בעין גדי, שהוא מן העתיקים בעולם.
• תבליט אבן מרשים המתאר אריה ולביאה משתעשעים (המאה ה-14 לפני הספירה). התבליט הוא אחד מתבליטי האבן המונומנטליים הספורים ששרדו מתקופת הברונזה והוא דוגמה מצוינת לאמנות הכנענית הנרטיבית, המספרת סיפור באמצעות תמונות.
• שחזור קודש הקודשים ממקדש יהודאי בערד (המאה ה-8 לפני הספירה), על גבולה הדרומי של יהודה. המקדש הושחת במתכוון בימי חזקיה  מלך יהודה, שביקש לעקור את כל הפולחן הציבורי שמחוץ למקדש בירושלים.
• כתובת 'בית דוד', חלק מאסטלה מונומנטלית מן המאה ה-9 לפני הספירה, המנציחה את ניצחונותיו של חזאל מלך ארם. הכתובת היא העדות הארכאולוגית המוקדמת ביותר שיש בידינו לקיומה של שושלת בית דוד.
• רישום חופשי המתאר את כלי המקדש, המנורה, שולחן לחם הפנים ומזבח הקטורת, שנמצאה חרות על קיר בית ברובע היהודי בירושלים, סמוך להר הבית. החרותת מתוארכת למאה ה-1 לפני הספירה, ימיו זהרו של בית המקדש השני.
• דיוקן הקיסר אדריאנוס (המאה ה-2 לספירה), ששימש כנראה לפולחן הקיסר. הפסל נמצא באתר המחנה של הלגיון השישי בתל שלם שבעמק בית שאן. דיוקן ברונזה זה שייך למעט דיוקני ברונזה של הקיסר ששרדו, ואיכותו יוצאת מן הכלל ביניהם.
• שחזור בימה של כנסייה ביזנטית מארץ הקודש, שנעשה תוך שימוש באלמנטים אדריכליים מ-17 כנסיות עתיקות שונות.
• מטמון עשיר ובו כאלף חפצים עשויים סגסוגת נחושת שנמצא מוסתר בסדנתו של נפח בטבריה (המאה ה-11 לספירה).
• ארון קבורה לילד עשוי עץ צבוע (המאה ה-3 לפני הספירה). בראש הארון הוא מעוטר בחרפושית, במרכזו - בדמותה של האלה המצרית נות, ומתחת בדמויות של אלים נוספים מממלכת המתים.
• תבליט קיר מארמונו של אשורבניפל II מלך אשור, מבירתו נימרוד, ( 883-859 לפני הספירה), המתאר דקל ומשני צדיו שדים מגוננים.
• מסכת דיוניסוס אל היין, בגודל אדם, עשויה טרקוטה (המאה ה-5 לפני הספירה) מבויאוטיה, יוון. המסכה שימשה כנראה כמסכת פולחן לאל.
• שחזור מחראב (גומחת תפילה) מאצפהאן, איראן ( המאה ה-17 לספירה). המחראב מכוסה באריחי  חרסית מזוגגים וחתוכים המעוטרים בדגמים גאומטריים וצמחיים ובפסוקים מן הקוראן. 
• בסיסי זכוכית-זהב מן הקטקומבות ברומא (המאה ה-4 לספירה) מעוטרות במוטיבים וסמלים יהודיים מן, ששימשו כנראה לציין קברים.
 
לצוות האגף לחץ כאן  >>>

למפת תצוגות הקבע של האגף לחץ >>>