אוספים
הודעות לעיתונות 2016

הודעות לעיתונות 2016

הדפסשלח לחבר
 

ג'יימס סניידר ישמש בתפקיד חדש כנשיא לפעילות הבינלאומית עבור מוזיאון ישראל החל מינואר 2017 בתום תקופה של 20 שנה כמנכ"ל המוזיאון
תחת הנהגתו של ג'יימס חווה המוזיאון צמיחה חסרת תקדים במספר המבקרים, בהעשרת האוספים, בפיתוח התכניות, בהתרחבות פיזית, בהגדלת הקרנות הצמיתות ובשדרוג הפרופיל בינלאומי.
28.02.2016 >>

אונסק"ו הכריז על כתר ארם צובא 'נכס תרבות בין לאומי' 
9.2.2016 >>

מוזיאון ישראל בחר בדן הנדל לתפקיד אוצר לעיצוב ולאדריכלות

26.1.2016 >>


תערוכה חדשה
במוזיאון ישראל: 
פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר
הפתיחה: 4 במרס 2016 

10 בינואר 2016

----------------------------------------------------------------------
 
28.02.2016

ג'יימס סניידר ישמש בתפקיד חדש כנשיא לפעילות הבינלאומית עבור מוזיאון ישראל החל מינואר 2017 בתום תקופה של 20 שנה כמנכ"ל המוזיאון



תחת הנהגתו של ג'יימס חווה המוזיאון צמיחה חסרת תקדים במספר המבקרים, בהעשרת האוספים, בפיתוח התכניות, בהתרחבות פיזית, בהגדלת הקרנות הצמיתות ובשדרוג הפרופיל בינלאומי.



מועצת המנהלים של המוזיאון בראשותו של עו''ד יצחק מלכו החלה בהליך חיפוש לבחירת מנכ"ל חדש למוזיאון שנועד להסתיים לפני תום תקופת כהונתו של ג’יימס בתפקיד זה.

מוזיאון ישראל הודיע היום כי ג'יימס סניידר, מנכ"ל המוזיאון על שם אן וג'רום פישר, יחל בתפקידו החדש כנשיא לפעילות הבינלאומית מטעם ארגוני הידידים של המוזיאון בינואר 2017. בתפקידו החדש יוביל ג'יימס את פעילות פיתוח המשאבים הכספיים העומדים לרשות המוזיאון באמצעות אגודות הידידים הרבות של המוזיאון בארה''ב וברחבי העולם, אשר היוו את הבסיס לפיתוחו חסר התקדים של המוזיאון, תכניו, אוספיו ומתקניו. ג'יימס ימשיך לעסוק גם בקידום יחסי המוזיאון עם מוסדות אחרים בעולם וילווה את תהליך הקליטה של המנכ"ל הנכנס, ככל שידרש.

מועצת המנהלים של המוזיאון בישיבתה האחרונה ביום 23 בפברואר 2016 מינתה ועדת חיפוש למציאת מחליף לג’יימס שעם תום כהונתו כמנכ''ל יוכר כ"מנכ"ל בדימוס" (אמריטוס) של המוזיאון.

"תחת שרביט הניהול של ג’יימס סניידר שודרג המוזיאון כמעט בכל דרך אפשרית ובסס את מעמדו כאחד המוזיאונים החשובים בעולם", ציין עו''ד יצחק מלכו, יו"ר מועצת המנהלים של המוזיאון. "מנהיגותו היחודית וכישוריו המקצועיים והאישיים הבולטים הביאו את המוסד לשיא חדש שמהווה מקור גאווה לעם בישראל ומעורר עניין רב בעולם. אני משוכנע שפעילותו של ג’יימס בתפקידו החדש כנשיא לפעילות בינלאומית מטעם ארגוני הידידים של המוזיאון בארה''ב וברחבי העולם תזמן למוזיאון אפשרות להמשיך ולהעצים את תרומתו התרבותית הרבה לקהל המבקרים בו מהארץ ומחו''ל ולהבטיח זאת גם לדורות הבאים".

"ברצוני להודות לכל עמיתי בצוות המוזיאון, לעובדי המוזיאון ומתנדביו, לחברי מועצת המנהלים של המוזיאון ולכל ידידי המוזיאון ברחבי העולם על יחסי השותפות והתמיכה המופלאים שנוצרו בינינו במהלך ביצוע המשימה החשובה שהביאה לחיזוקו ולהאדרתו של המוסד הנהדר הזה", מסר ג’יימס. "אני מצפה להמשך עבודתנו המשותפת לקידומו של המקום הייחודי הזה".

ג’יימס סניידר מונה למנכ''ל מוזיאון ישראל בשנת 1997 והוביל אותו לצמיחה הדרמטית ביותר מאז היוסדו על-ידי טדי קולק, ראש העיר האגדי של ירושלים, לפני למעלה מ-50 שנה. בתקופה זו הוכפל מספר המבקרים במוזיאון, מממוצע של כ-400,000 ליותר מ-800,000; הקרנות הצמיתות שעומדות לרשותו צמחו פי 5 לכ-200 מיליון דולר. ג’יימס היה הרוח החיה גם בכל הקשור בפיתוחו הפיזי והארכיטקטוני המקיף של המוזיאון שנפתח מחדש בשנת 2010, לאחר השלמת פרויקט ההתחדשות וההרחבה בהיקף של 100 מיליון דולר שבעקבותיו אוחדו האגפים השונים של המוזיאון לכדי חוויית ביקור אחת בשטח כולל של 80 דונם, וגם הוכפל שטח התצוגה של המוזיאון בגלריות ששטחן 20,000 מ"ר, זאת תוך צימצום של 30% במספר המוצגים על מנת להשיג בהירות רבה יותר לגבי הנרטיב האוניברסלי של המוזיאון.
 
 
במהלך תקופת כהונתו של ג’יימס גם הורחבו אוספי המוזיאון בכל התחומים בהיקף של כ-55,000 מוצגים חדשים, בכלל זה עבודות אמנות בודדות ואוספי אומנות שלמים; פעילות זו הגיע לשיאה בשנת 2015, שנת היובל להקמת המוזיאון, אשר בה לבדה נוספו למוזיאון 20 אוספים חשובים וכ-500 עבודות אמנות בסך הכל. בין האוספים והיצירות האלה בולטים במיוחד: בתחום הארכיאולוגיה: אוסף רנה ורוברט בלפר לזכוכית עתיקה ועתיקות יווניות-רומיות ואוסף מתקופת הברונזה האירופאית של משפחת דמירג'אן; בתחום האמנות והחיים היהודים: המשנה תורה לרמב"ם (1457), אשר נרכש במשותף על-ידי מוזיאון ישראל ומוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו-יורק ; בתחום האמנות: יצירתו של ניקולס פוסן "חורבן בית המקדש בירושלים" (1625), עבודתו של רמברנדט "פטרוס בבית האסורים" (1631), אוסף ארטורו שוורץ לדאדא וסוריאליזם, עבודתו של ג'קסון פולוק "קומפוזיציה אופקית" (1949), אוסף הריאט ונואל לוין לצילום, עבודתו של גרהרד ריכטר "ציור מופשט" (1997); ובתחום האמנות העכשוית, שבו התבצעה על-ידי המוזיאון רכישה מקיפה של אמנות עכשווית בינלאומית ובה עבודות שהוזמנו על-ידי המוזיאון מאמנים בולטים כמו: אולאפור אליאסון, אניש קאפור, ודאג ומייק סטארן.

ג’יימס עסק רבות גם בקידום המעמד והנראות של המוזיאון בארץ ובעולם, זאת באמצעות סדרה שאפתנית של תערוכות מתחלפות בירושלים ותערוכות נודדות בעולם, מצפון אמריקה ודרומה דרך אירופה ואסיה. תערוכות אלה כללו גם כמה מתערוכות שנת ה-50 למוזיאון: "קיצור תולדות האנושות: התערוכה" (2015), בה הוצגו 14 פריטים מרכזיים מאוספי המוזיאון מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו ו-"לילה יורד על ברלין: יצירות נבחרות מהגלריה הלאומית הגרמנית 1905 – 1945" (2015); וכן תערוכות שהוצגו בשנים האחרונות: "ג’יימס טורל: מקום לאור" (2014), "שפת הלבוש: ארון הבגדים היהודי" (2014) "הורדוס: מסעו האחרון של מלך יהודה" (2013), "חסידים: לא מה שחשבתם" (2012) ,"ויליאם קנטרידג': חמישה נושאים" (2011) , "פיקדון" ו"של מי התמונות האלה" (2008), שתי תערוכות משמעותיות על אמנות שנבזזה בזמן מלחמת העולם השנייה, ו-"סוריאליזם ומה שמעבר במוזיאון ישראל" (2007), תערוכות אשר נדדו מסביב לעולם בשנת 2009 ובשנת 2014-2015.

כמו כן עסק ג’יימס בטיפוח ובהרחבה של מעגל ארגוני הידידים של המוזיאון בעולם והרחיבו ל-16 מדינות, ובחיזוק התשתית הפיננסית לתמיכה בהרחבת האוספים, התקציב השוטף של המוזיאון, הגדלת הקרנות הצמיתות, הפיתוח הפיזי, התערוכות, והתכניות והאירועים לקהליו המגוונים של המוזיאון.
 
---------------------------------------------------------------
9/2/16

אונסק"ו הכריז על כתר ארם צובא 'נכס תרבות בין לאומי' 


כתר ארם צובא הוא אחד מכתבי היד החשובים ביותר של התנ"ך. פעמיים ריחפה מעליו סכנת אבדן: לפני כאלף שנה נשדד הספר בידי הצלבנים והועבר למצרים, שם רכשה אותו הקהילה היהודית בקהיר כ'פדיון שבויים' בהון עתק; בשנת 1947, בעקבות הצבעת האו"ם על תכנית החלוקה, תקף המון מוסת  את הקהילה היהודית והכתר – שהיה שמור בידי קהילת חאלב שבסוריה מאז שהגיע לידיה במאה ה-14  - נעלם. בימים אלה, 57 שנים לאחר שהובא הספר לארץ במבצע חשאי שארך שישה חודשים, הכיר אונסק"ו בכתב היד הידוע כתנ"ך העתיק בעולם הכרוך כספר, כפריט ייחודי ובעל מאפיינים אוניברסליים ייחודיים. הכתר שהופקד כהקדש בידי מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח של יד יצחק בן-צבי,  מוצג כיום בהיכל הספר במוזיאון ישראל בשיתוף פעולה בין שני המוסדות. זהו המוצג השני במוזיאון ישראל הזוכה להיכנס לרשימה היוקרתית של האו"ם.
במשך מאות שנים ריתק כתר ארם צובא דורות של יהודים בכל העולם. מאז כתיבתו בשנת 930 לספירה נחשב הספר לכתב היד החשוב והמדויק ביותר של התנ"ך ולמעשה, לספר התנ"ך הכרוך העתיק ביותר ששרד. כעת זוכה הכתר להכרה עולמית מיוחדת בחשיבותו: ארגון החינוך של האו"ם החליט להכיר בו כנכס תרבות בין לאומי.

בין היתר, הכתר ידוע ככתב היד שהרמב"ם השתמש בו לצורך כתיבת הלכות כתיבת ספר תורה. הכתר ידוע לא רק בשל חשיבותו הגדולה, אלא גם בשל הדרמה והמסתורין הסובבים אותו. פעמיים היה הספר בסכנה, פעם אחת כשנשדד מבית כנסת בירושלים במאה ה-11 בידי השלטון הצלבני והועבר למצרים, שם רכשה אותו מאוחר יותר הקהילה היהודית תמורת בכסף רב, ופעם נוספת בפרעות שפרע אספסוף בבית הכנסת העתיק בחאלב שבסוריה ב-1947. פרעות אלה הסתיימו בשריפת בית הכנסת ובהיעלמותו המסתורית של הכתר למשך עשור. תחילה חשבו כי הכתר נשרף בפרעות, אך גורלו המשיך לסקרן יהודים רבים בעולם. כמה חודשים לאחר הפרעות גילו עולים מחאלב ליצחק בן צבי כי הכתר לא נשרף ולא אבד, אלא מוסתר בחאלב והקהילה היהודית הפיצה שמועות על אובדנו על מנת שלא יחפשו אותו. רק בשנת 1957, לאחר מספר ניסיונות כושלים, הוברח כתב היד החשוב לישראל במבצע חשאי. כיום יש בידינו רק 295 דפים מתוך 487 שהיו בספר השלם. הכתר נמצא באפוטרופסות מכון בן-צבי של יד יצחק בן-צבי. במשך 7 שנים עבר הכתר תהליכי שימור ושיקום מקיפים במעבדות מוזיאון ישראל וכעת הוא מוצג לציבור בהיכל הספר במוזיאון ישראל.

בעקבות ההכרה שאונסק"ו הכריז עליה ייכלל תיעוד של הספר במאגר "זכרון עולם" של אונסק"ו שבו ניתן למצוא נכסי תרבות בינלאומיים בעלי מאפיינים יוצאי דופן, כהגדרת הארגון. מאגר "זכרון עולם" של אונסק"ו נוסד בשנת 1995 והוא כולל כ-300 פריטים ואוספים נבחרים וייחודיים מרחבי העולם. 

זהו המוצג השני במוזיאון ישראל, ירושלים הזוכה להיכנס לרשימה היוקרתית. לפני כשנה זכה לראשונה "כתב יד רוטשילד" להיכלל ברשימה היוקרתית. אז זו היתה הפעם הראשונה שבה זכו מוסדות ישראלים – מוזיאון ישראל ו"דפי העדות" של יד ושם להיכלל במאגר. הזוכים בתואר זה מהווים חלק מאוסף המורשת התיעודית העולמית. 
 
----------------------------------------------------------------

מוזיאון ישראל מינה את דן הנדל לאוצר לעיצוב ולאדריכלות


הנדל ייכנס לתפקידו בחודש יוני ויגבש את תכנית התערוכות של המוזיאון בתחום זה. מאז היווסדה בשנת 1973 שמה לה המחלקה לעיצוב ולאדריכלות למטרה להציג לפני הקהל הישראלי את תחום העיצוב, כחלק מהתרבות המקומית. 

דן הנדל, יליד 1978, הוא אדריכל, מורה במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל והעורך של Manifest, מגזין שנתי לאדריכלות ואורבניזם אמריקניים. הוא היה האוצר הצעיר של המרכז הקנדי לארכיטקטורה במונטריאול (CCA), והוא פיתח עבורו את התערוכה First, the Forests ואצר את התערוכה Aircraft Carrier שהוצגה בביתן הישראלי בביאנלה ה-13 לאדריכלות בונציה, ב-Storefront for Art and Architecture בניו יורק ובמוזיאון ישראל בירושלים. בנוסף, הוא אצר את התערוכה Wood: The Cyclical Nature of Materials, Sites and Ideas ב-New Institute ברוטרדם (2014) ותערוכה על האדריכל אברהם יסקי שתיפתח במוזיאון תל אביב ב-2016.

הנדל עומד לקראת סיום הדוקטורט שלו בפקולטה לאדריכלות בטכניון.

בשנה האחרונה הציג מוזיאון ישראל את תערוכת "דפוסים משתנים: מלאכת העיצוב של משה שפיצר, פרנצ'סקה ברוך והנרי פרידלנדר" העוסקת בראשית הטיפוגרפיה בארץ ישראל. התערוכה זכתה להצלחה רבה ובמסגרתה אף יצא קטלוג חלוצי בתחום. בחודש יולי הקרוב יפתח המוזיאון תערוכה שתוקדש כולה לאדריכלות בימי המנדט הבריטי באוצרות אורן שגיב. בשלוש השנים האחרונות מוזיאון ישראל הרחיב את אוסף העיצוב שלו בשורה של רכישות חדשות ומתנות מעשה ידיהם של מעצבים בולטים לצד מעצבים צעירים, המוצגים כעת בגלריה לעיצוב במוזיאון. 

המחלקה לעיצוב ולאדריכלות הוקמה על ידי איזיקה גאון שעמד בראשה למעלה משני עשורים והביאה לקהל המקומי את המגמות העדכניות בתחום בארץ ובעולם. אלכס וורד שכיהן כאוצר בין השנים 1999-2012 הוביל את תחום העיצוב במוזיאון לרמות חדשות של מקוריות והציג כמה מהתערוכות המסעירות בעיצוב ובאדריכלות. מנכ"ל המוזיאון ג'יימס סניידר ברך על המינוי "בחירתו של הנדל כאוצר המחלקה מבשרת על פרק חדש בפעילות המוזיאון בשני תחומים כה מרכזיים בתרבות ובחיים עכשוויים". 
 
---------------------------------------------------------------- תערוכה חדשה במוזיאון ישראל: 

פרעה בכנען: הסיפור שלא סופר 

בכורה עולמית לתערוכה המציגה את תקופת שלטונה של האימפריה המצרית על ארץ ישראל הקדומה

לפני 3,500 שנה יוצאת האימפריה המצרית לכבוש את כנען ● בית שאן, יפו ועזה הופכות למעוזים מצריים חשובים, מהם שולטים המצרים על כנען כולה ● הם משפיעים על התרבות, על חיי היום-יום, על הארכיטקטורה וגם על הדת ● גם האימפריה המצרית מושפעת מן המגע בין התרבויות ואלים כנעניים "מאומצים" על ידי המצרים ● המפגש בין שתי התרבויות הביא לאחת ההמצאות החשובות ביותר שידע המין האנושי – הכתב האלפביתי 
הפתיחה: 4 במרס 2016
תערוכה חדשה במוזיאון ישראל מציגה לראשונה בעולם את סיפורה של התקופה שבה שלטה האימפריה המצרית על ארץ ישראל הקדומה – היא ארץ כנען. לפי התנ"ך, בתקופה זו התרחשה "יציאת מצרים". הממצאים מאותם ימים מעידים כי תקופה זו התאפיינה בקשר הדדי ועמוק בין האימפריה הכובשת לערים הכנעניות. קשר זה השפיע הן על המצרים הן על הכנענים. אלפי שנים לאחר מכן, ולמרות שסיפור שלטונה של האימפריה המצרית על ארץ כנען לא סופר עד כה לקהל הרחב, ניתן לקבוע בבירור כי קשר זה משפיע על כולנו עד היום.

בשנת 1,500 לפני הספירה יצא המלך המצרי פרעה תחותמס השלישי - "נפוליאון של מצרים הקדומה" - למסעות כיבוש נרחבים, שהביאו לביסוסה של האימפריה המצרית על שטח אדיר ממדים. הוא מביס את הכנענים בקרב במגידו ומחזק את אחיזתה של מצרים בכנען כולה. השפעת המצרים על התרבות בכנען ניכרת בכול. הכנענים בני המעמד הגבוה מתהדרים בחפצים ממצרים או כאלה העשויים בסגנון מצרי. תכשיטים, כלי אבן וחרס בסגנון מצרי נפוצים, ובערים בכנען מופיעות כתובות בשפה המצרית. מתנות דיפלומטיות כגון פסלים מצריים נשלחים לשליטים כנענים, ותבואה ומסים נשלחים מכנען למצרים. השפעת האימפריה המצרית על כנען אדירה, אולם גם מצרים מושפעת מן התרבות הכנענית. כך, למשל, כלי נשק בסגנון כנעני משמשים במצרים, עיצוב הקנקנים המצריים מושפע מכלים דומים בכנען ואפילו אלים כנעניים מרכזיים מאומצים על-ידי המצרים. 

המפגש בין התרבות המצרית לתרבות הכנענית הוביל, בין היתר, לאחת ההמצאות החשובות ביותר בעולם – האלפבית. כורי טורקיז כנענים שהועסקו בידי המצרים במכרות בחצי האי סיני נחשפו לכתובות המפארות מקדש שהיה במקום. הם התרשמו כל כך מהכתובות עד שרצו גם הם לכתוב הקדשות לאלים שלהם. כיוון שהיו כנענים, ולא ידעו לקרוא את כתב התמונות המצרי המסובך, הם לקחו מתוכו 30 סימנים בלבד והביעו באמצעות כל סימן את העיצור הראשון בתמונה שאותה הוא מייצג. כך, למשל, ציור של דג מבטא את האות ד' וציור של נחש מבטא את האות נ'. פשטותה של המצאה זו והקלות שבה ניתן ללמד אותה, הביאה למהפכה שאת פירותיה אנו קוצרים עד עצם היום הזה. המצאת הכתב האלפביתי תוצג בתערוכה גם באמצעות עזרים טכנולוגיים שפותחו במיוחד עבורה, והמבקרים אף יוכלו לכתוב את שמם בכתב האלפביתי הקדום בעולם. 

מצבות ניצחון, כתובות קיר ושרידים ארכאולוגיים ימחישו למבקרים בתערוכה את הנוכחות המצרית בכנען. התוצרים הדרמטיים של המפגש בין התרבויות מוצגים באמצעות שחזורים מונומנטליים של חלקי מבנים ובאמצעות פסלי מלכים ומגוון פריטים מחיי היום-יום ובהם תכשיטים, כלי תמרוקים, מראות, כלי אבן וחרס ועוד. ארון קבורה בסגנון מצרי שנמצא בעמק יזרעאל לפני כשנתיים יוצג לציבור בפעם הראשונה. הממצאים הרבים מעידים על הנוכחות הממושכת וההשפעה המצרית העמוקה בכנען. 

אמצעים דיגיטליים שנוצרו במיוחד לתערוכה יחזירו את המבקרים אחורה בזמן לתקופה מרתקת זו. בין היתר יוצג בתערוכה סרט, שהופק במיוחד עבורה, שבמרכזו עומדת "יציאת מצרים" על היבטיה השונים. המקרא מספר בהרחבה את סיפור יציאת מצרים, אך הממצאים מעידים כי בתקופה הרלוונטית כנען הייתה תחת שלטון מצרי. למרות המאמצים הנרחבים שהושקעו במחקר עד כה, טרם נמצא ממצא כלשהו התומך בסיפור יציאת בני ישראל ממצרים כפי שהמקרא מספר אותו. למרות זאת, הסיפור המקראי על יציאת בני ישראל ממצרים הפך לסיפור מכונן ולאבן יסוד של התרבות המערבית. בסרט ניתן לראות כיצד לאורך ההיסטוריה, עמים וקבוצות ברחבי העולם הזדהו עם הסיפור, ושאבו ממנו תקווה ונחמה. 

שנים של מחקר, היכרות עם אוספים ברחבי העולם, ובחינה של מאות ממצאים ארכאולוגיים, קדמו לגיבוש התערוכה. היא מציגה גם פריטים משמעותיים שהושאלו מהמוזאונים החשובים בעולם: הלובר בפריז, המטרופוליטן בניו יורק, המוזאון לתולדות האמנות בווינה והמוזיאון המצרי בטורינו. פריטים אלה, יחד עם אוסף מוזיאון ישראל ומוצגים שהושאלו מרשות העתיקות יאפשרו למבקרים להתבונן ולחוות את סיפור המפגש הממושך בין מצרים לכנען - סיפור ששינה את פני האזור שאנו חיים בו ואשר לא סופר עד היום. 
 
צור קשרהרשם למידעון החודשיכל הזכויות שמורות © מוזיאון ישראל, ירושלים, 1995-2014 (חל"ץ)ניהול האתר
  בניית אתרים  בניית אתרים