אוספים
הודעות לעיתונות 2012

הודעות לעיתונות 2012

הדפסשלח לחבר
 

מוזיאון ישראל, ירושלים

מוזיאון ישראל נוסד ב- 1965 והוא מוסד התרבות הגדול ביותר בישראל ומן המוזיאונים לאמנות וארכאולוגיה המובילים בעולם. באוספיו האנציקלופדיים מגוון עצום של חפצים, מפריטים פרהיסטוריים ועד לעבודות אמנות עכשווית. המוזיאון מחזיק את האוסף המקיף ביותר בעולם של חפצים ארכאולוגיים מתקופת המקרא ומארץ הקודש, ובהם מגילות מדבר יהודה, וכן אוסף גדול וייחודי בעולם של חפצי קודש ותרבות יהודית.
ב-45 שנותיו העמיד המוזיאון בעזרת תרומות וחוג של פטרונים בני כמה מדינות, אוסף מגוון ובו כחצי מיליון פריטים. 


"עד כאן ומכאן"
קרן עדי, מוזיאון ישראל והאוניברסיטה העברית יקיימו  כנס ראשון מסוגו על מכלול היצירה הישראלית במאה ה-21
18 בנובמבר 2012

(ב)זכות הקריאה: על אנשים וספרים באמנות אירופה
תערוכה חדשה במוזיאון ישראל, ירושלים
אוצרת שלומית שטיינברג
5.11.2012

תערוכה חדשה בבית טיכו
וינה של אנה
אוצרת תמנע זליגמן
25.10.12 – 31.1.12


פרס שפילמן לצילום יוענק לג'ון ג'ייקוב
21.10.2012

מספר-שיא של מבקרים במוזיאון ישראל בחודש יולי 2012
9.8.2012


מוזיאון ישראל מכריז על שני מינויים של אוצרים בכירים באגף אדמונד ולילי ספרא לאמנויות
7.8.2012


נקודת מגע - 2012
1.7.2012


זו לא אישה זה גבר: מראות מתאטרון הקאבּוּקי
26.6.2012

חסידים: לא רק שחור-לבן
תערוכה חדשה במוזיאון ישראל, ירושלים
19.6.2012

באמצע הקיץ לילה אחד מיוחד במינו
לא רוצים לישון
15.6.2012


דרור דאום, ליקוי מאורות
עבודת קיר II - החל ב-1 במאי
23.4.2012


מוזיאון ישראל, ירושלים מצטרף ל-Google Art Project
ומשיק גלריות וירטואליות יחד עם יותר מ-500 יצירות מן האוספים
3.4.2012


כניסה חינם ביום העצמאות (26.4.2012) למוזיאון ישראל, ירושלים
17.4.2012


מוזיאון ישראל קיבל במתנה 200 צילומים מאת חלוץ הצילום התיעודי אז'ן אטז'ה
70 מצילומיו יוצגו לראשונה בישראל בתערוכה בבית טיכו
הפתיחה 23.3.2012
19 במרס, 2012

מוזיאון ישראל מציג בבית מני , תל-אביב
תערוכה שלישית: מאוספי מוזיאון ישראל, ירושלים
22.03.2012

שלישי משולש - שלוש פעילויות בכרטיס אחד
פעילות מיוחדת באגף הנוער
11 במרס, 2012


מוזיאון ישראל מכריז על הגשת מועמדויות לפרס שפילמן למצוינות בצילום לשנת 2012
6 במרס, 2012


יקוב יורדנס, המלך שותה! (חגיגת הלילה ה-12), 1645 בקירוב
מתנת גייפריד וסול סטיינברג, ניו-יורק, לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב
2 בפברואר, 2012



אדם, תנועה, סביבה
תערוכה ארצית של תלמידי מגמות אמנות בישראל
1 בפברואר, 2012

לילי ספרא תורמת למוזיאון ישראל את יצירתו של גרהרד ריכטר "ציור מופשט  849-3)" משנת 1997
15 בינואר 2012 

"על אהבה ומוות – רובנס : ונוס ואדוניס"
תערוכה חדשה במוזיאון ישראל - הפתיחה 10.1.2012


 
למידע נוסף – מחלקת העיתונות, טל. 02-6708935
הודעות לעיתונות 2011    >>>>>
הודעות לעיתונות 2010    >>>>>

_______________________________________________________________________________  

 





    

‏18 נובמבר 2012
"עד כאן ומכאן"
קרן עדי, מוזיאון ישראל והאוניברסיטה העברית יקיימו כנס ראשון מסוגו על מכלול היצירה הישראלית במאה ה-21

דוד בלומברג, יו"ר קרן עדי ויו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית: "עד כאן ומכאן הוא נסיון לייסד את "כנס הרצליה" הראשון של התרבות הישראלית, במפגש דו-יומי ובהשתתפות מיטב היוצרים, המומחים ואנשי הרוח והתרבות בישראל"

בניסיון ראשון מסוגו לערוך דיון כולל ביצירה הישראלית במאה ה-21 על מגוון תחומיה, “קרן עדי” מארגנת, בשיתוף עם מוזיאון ישראל והאוניברסיטה העברית, סימפוזיון דו-יומי פתוח לקהל הרחב שיתקיים בימים 18-19 בדצמבר במוזיאון ישראל, בירושלים.
"עד כאן ומכאן צפוי להיות 'כנס הרצליה' של התרבות הישראלית ואמורים להשתתף וליטול בו חלק פעיל טובי היוצרים, המומחים ואנשי הרוח והתרבות בחברה הישראלית" - אומר מר דוד בלומברג, יו"ר "קרן עדי", מבכירי הבנקאים בישראל בעבר, המשמש גם יו"ר הדירקטוריון של הספרייה הלאומית. 
בעשרה מושבים מרובי הרצאות ועשירים בחומר אודיו-ויזואלי, הסימפוזיון יעסוק בקשת רחבה של תחומי יצירה- אמנות חזותית, אדריכלות, עיצוב, קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון, מחול, פרוזה, שירה, מוזיקה ויצירה תורנית- כל אחד בפני עצמו, ובראייה בין-תחומית.
המושבים ישלבו בין: א. סקירות מקיפות שחוברו במיוחד לצורך הסימפוזיון ושבהן מומחים מובילים יתארו, יסכמו ויאפיינו את היצירה הישראלית בתריסר השנים האחרונות בתחומיהם; ב. הרצאות קצרות יותר שבהן יוצרים בולטים ידברו על היצירה במאה ה-21 מזווית מבטם האישית; ג. "זרקורים" קצרים על עבודות נבחרות שתוצגנה על ידי יוצריהן; ד. הרצאות בין-תחומיות שבהן אנשי רוח ותרבות בולטים ידונו בסוגיות הנוגעות ליצירה הישראלית בת-זמננו בכללה.
קרן עדי מתכננת להוציא בעקבות הכנס ספר דו-לשוני (עברית-אנגלית) שיתבסס על הנוסחים הכתובים של ההרצאות שנישאו בו ויכלול מאמרים משלימים נוספים.
לדברי דוד בלומברג, "טווח הקשת של תחומי היצירה הנידונים ועומק הדיון יאפשרו לנו לתאר את מכלול היצירה הישראלית במאה ה-21, להצביע על השווה ועל השונה בין התחומים השונים, ולהגדיר את הוקטורים שפועלים עליהם. זהו 'כנס הרצליה' של התרבות הישראלית, אך שלא כמו 'כנס הרצליה' ו'כנס קיסריה', 'עד כאן ומכאן' יהיה פתוח לציבור הרחב ללא תשלום. אני נמנה בין אלה, אומר בלומברג, הסבורים שחשיבותה של התרבות לחוסן הלאומי אינה פחותה מחשיבות הנושאים הנידונים ב'כנס קיסריה' (כלכלה) וב'כנס הרצליה' (הביטחון הלאומי)."
בין החוקרים והמומחים שיציגו לראשונה סקירות מקיפות על היצירה הישראלית במאה ה-21 בתחומיהם יצויינו כאן גלית גאון (עיצוב), פרופ' אריאל הירשפלד (פרוזה), הרב ד"ר בני לאו (יצירה תורנית), פרופ' מיכה לוין (אדריכלות), אגי משעול (שירה), יגאל צלמונה (אמנות חזותית) ויואב קוטנר (מוזיקה). האמן מיכה אולמן, הצלם עדי נס והמאייר-קומקיסאי-סופר ירמי פינקוס הם רק שלוש דוגמאות ליוצרים הרבים שידברו בכנס ויציגו עבודות נבחרות. הדיון הבין-תחומי בסוגיות הנוגעות ליצירה הישראלית בכללה יציע, לצד הרצאות מפי הוגי דעות כמו פרופ' משה הלברטל ופרופ' אבישי מרגלית, גם הרצאות שתתמקדנה בהיבטים המעשיים של הפעילות התרבותית בישראל, לרבות קשיי המימון. כך, לדוגמה, ידון רנן שור, מנהל בית ספר סם שפיגל לקולנוע וטלוויזיה, בדרכים לשינוי פני התרבות הישראלית במצב הדברים הנתון.
השפעת האפשרויות של המאה ה-21 על היצירה בת זמננו תבלוט, בין היתר, בהרצאותיהם של הפרופסורים יהודה קלעי ויאשה גרובמן מהטכניון, שבהן הם ידונו בהשפעת המחשב על האדריכלות בת זמננו בהקשר העולמי והמקומי, וכן במושב על "טכנולוגיה כמצע להבעה אמנותית", שיונחה על ידי ד"ר יוסי ורדי, ושבו תוצג תרבות ה-makers ההולכת ומתפתחת בארץ ובעולם מתחת לרדאר של קהילת האמנות הפורמלית.
יגאל צלמונה, מרצה בבצלאל ובמכללת שנקר, לשעבר האוצר הראשי הבין-תחומי של מוזיאון ישראל, אמר על הסימפוזיון: " 'עד כאן ומכאן' מסתמן ככינוס התרבותי החשוב ביותר במדינה. ייחודו בהיותו מיפוי כולל ראשון מסוגו של היצירה האמנותית הישראלית התוססת והמרתקת לתחומיה השונים,  בהיקפו וברבגוניותו. מצד אחד הוא מציע מבט כמו מבעד לעדשה טלסקופית על תהליכים, סוגיות, נושאים וחוויות יסוד שעיצבו את היצירה בישראל מעיני מומחים לתחומי התרבות השונים. מצד אחר יוצגו בו גם מבטים מקרוב מאד, "מתוך" התרבות, אל נבכי היצירה הבודדת מפי אמנים ויוצרים שיפרשו בפני הקהל את תובנותיהם על יצירות פורצות דרך מעשי ידיהם.
לדברי צלמונה, "הסימפוזיון יאפשר ללמוד כיצד מתמודדת היצירה העכשווית בישראל בשנים האחרונות עם אתגרי עולם וסביבה משתנים ומורכבים. אני מקווה שהוא יוכל להיות השראה להבנת הזיקות בין האמנות למציאות הפוליטית, החברתית, הכלכלית ולעולם הרעיונות ותפיסות הזהות. אני גם מאמין שתהיה לו השפעה על סדר היום בתחום מדיניות התרבות והפילנתרופיה בישראל."
רקע - דוד בלומברג, יו"ר קרן עדי
יוזם הכינוס הוא מר דוד בלומברג, יו"ר "קרן עדי", מבכירי הבנקאים בישראל בעבר המקדיש בעשור האחרון מאמצים ניכרים לקידום התרבות והחינוך בישראל. בלומברג עמד בעבר בראש בנקים מובילים במשק (שימש כמנכ"ל בנק מזרחי, מנכ"ל בנק טפחות ויו"ר בנק ירושלים) ומכהן כיום בתפקידים דירקטוריאליים בכירים במגזר העסקי (ביניהם יו"ר הדירקטוריון של בסס"ח, החברה הישראלית לביטוח אשראי). בעשור האחרון, במקביל להמשך פעילותו במגזר העסקי,  בלומברג מקדיש מאמצים רבים לקידום התרבות והחינוך בישראל. במסגרת תפקידו כיו"ר דירקטוריון הספרייה הלאומית, בלומברג מוביל את תהליך ההתחדשות המקיף של הספרייה השואף להתאימה למאה ה-21, ולהפכה למרכז תרבות וחינוך לאומי לכל אזרחי ישראל ולעם היהודי בכללו.
 “קרן עדי” הוקמה להנצחת זכרה של עדי דרמר (לבית בלומברג), אמנית צעירה שהלכה לעולמה בדמי ימיה. הקרן מוקדשת לטיפוח הקשר שבין האמנות והאסתטיקה לבין הערכים הרוחניים שעליהם מושתתת היהדות. מאז הקמתה, הקרן פועלת בשיתוף פעולה עם מוזיאון ישראל והאוניברסיטה העברית, באופן השואף למצות את המירב מהשילוב שבין הדגש האמנותי-חזותי של המוזיאון לבין הצד האינטלקטואלי-הגותי של האוניברסיטה. מאז תחילת המאה ה-21 "קרן עדי" קיימה ארבע תחרויות בינלאומיות שבהן הוענק לזוכים "פרס עדי להבעה יהודית באמנות ובעיצוב". כל אחת מהתחרויות כללה תהליך מורכב שהגיע לשיאו בתערוכה שהציגה את העבודות שעלו לשלב הגמר. שלוש התערוכות הראשונות ("גבולות של קדושה", "אורים" ו-"יחיד ויחד") הוצגו במוזיאון ישראל. התערוכה הרביעית ("שבר ותיקון"), שנערכה בעת שהמוזיאון היה סגור לרגל שיפוצים, הוצגה בבית האמנים בירושלים.
השנה, לאחר שחלפו תריסר שנים  מאז תחילת המאה הנוכחית באופן המאפשר פרספקטיבה מסויימת לבחינת הדברים, החליט בלומברג לצאת ביוזמה חדשה, שתציע מענה ראשון לחסרונו של דיון תיאורטי מקיף ביצירה הישראלית במאה ה-21. הרעיון התקבל בהתלהבות על ידי מנהל מוזיאון ישראל, מר ג'יימס סניידר, ועל ידי נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן-ששון, שנרתמו מייד לסייע בביצועו, וזכה לתגובות נלהבות דומות מפי שורה ארוכה ומגוונת של אישים שרבים מהם יטלו חלק פעיל בסימפוזיון.


 

 (ב)זכות הקריאה
על אנשים וספרים באמנות אירופה

תערוכה חדשה במוזיאון ישראל, ירושלים
הפתיחה – 12.11.12
אוצרת שלומית שטיינברג

להיות יודע ספר ובעלים של ספרי קריאה לא היה עניין של מה בכך בשלהי ימי-הביניים ובתקופת הרנסנס באירופה. אדם משכיל היה על-פי-רוב איש דת או בן אצולה ורק מעטים מקרב פשוטי-העם שלטו באמנות הקריאה והכתיבה. התערוכה מציגה את אותם בני-מזל שספרים והשכלה היו נחלתם. רוחב ההשכלה וכושר החשיבה של אנשים אלה היו פועל יוצא של זכויות-היתר החברתיות והכלכליות שהם קיבלו מאבותיהם. רק במאה ה-19, בעקבות המהפכות החברתיות והטכנולוגיות, הפכו החינוך והאוריינות לנחלת הכלל עד שהיו למובנים מאליהם.

הדפסים שיצרו בשלהי הרנסנס בגרמניה ובארצות השפלה  אלברכט דירר ורמברנדט ון ריין מציגים נזירים למדנים כהירונימוס הקדוש או נזירים מתבודדים אחרים שבחרו לפרוש מן החברה ולחיות בגפם אי-שם. הללו נזקקו לספרים כחוליה מקשרת אחרונה לציוויליזציה שבחרו לנטוש. הספר הקרוב אליהם תמיד היה חברם הנאמן והגן על שפיות-דעתם, והם אכן מתוארים כהוגים בו יומם וליל.

שלא כמו בתיאורי המתבודדים הנאחזים בספריהם, מתיאורי הקוראים היהודים עולה בבירור תחושת החברותא. חוויית הקריאה היא חוויה של הכלל ולא רק של היחיד,  גם אם בכמה מן הציורים מתוארים דיוקנאות-יחיד של רבנים עם הספר שחיברו. מראה ה"חדר" ובו פעוטות וה"מלמד" שלהם, כשהם חולקים קריאת חובה, נער בר-מצווה קורא בפני הציבור מספר התורה ותיאורי בתי-כנסת ובתים פרטיים - בכולם הספר הוא חלק מהוויית המשפחה או הקהילה והקִרבה אליו היא קרבת ראשי הקוראים בו זה אל זה, שכן יחדיו הם חולקים מחשבה, הבנה והנאה.

מקום מיוחד בתערוכה יש לבני הנוער, בני-טובים שהגיעו לגיל שבו הספר מחליף את הצעצוע; הצייר מתארם כמי שחובת מעמדם החברתי והצורך לרכוש דעת והשכלה למען עתידם ועתיד משפחתם חלים עליהם.

חותמות את התערוכה נשים בנות המאה ה-19, מהן שומרות מצוות ומהן חילוניות, אוחזות בספר או שקועות בקריאה בו, וכולן נסמכות בתיאורן על הדגם הימי-ביניימי של מריה הבתולה, שביקור המלאך המבשר הסיח אותה מן הקריאה בכתבי-הקודש. 

לצד הדיוקנאות והתיאורים הקבוצתיים מוצגים גם ספרים נדירים מאוסף הספרייה הלאומית, מעין ניסיון לשחזר מה היו "רבי-המכר" שקראו אותם בני-מזל שיכלו להרשות לעצמם את מנעמיה של תרבות הפנאי והיו בעלי היכולת האינטלקטואלית ליהנות מן הצפון בין דפיו של הספר שקראו בו בני חוגם. כיום, כשזמינותם של ספרים חוצה את גבולות דפי הנייר, והמרשתת מאפשרת לנו לקרוא כל מה שנרצה בכל רגע נתון, יש נטייה לשכוח עד כמה היה הדבר מורכב ונדיר בעבר.    







 

  

תערוכה חדשה בבית טיכו
וינה של אנה
אוצרת תמנע זליגמן
25.10.12 – 31.1.12

התערוכה מציעה הצצה אל תרבותה הנודעת של וינה בימים שקדמו למלחמת העולם הראשונה, עת חיה בה אנה טיכו הצעירה. הפעילות האמנותית בעיר היתה אז נמרצת – היוּגֶנדְשְטיל (אר נובו) פרח, החל מה שכונה הסֶצֶסיון הווינאי והוקמה "סדנת וינה" – והיא הפכה מרכז עולמי לחידושים בתחום האמנות, האדריכלות והעיצוב. באולם התחתון מוצגים ציורים, רישומים וכרזות מאת דמויות מרכזיות מן התקופה, ובהם גוסטב קלימט ואגון שילה. לצדם נראים כמה מרישומיה של אנה טיכו מימיה בבית-הספר לאמנות בווינה ואחרים שציירה כעבור זמן ומעידים על השפעת קלימט, שילֶה ודומיהם. סגנונותיהם הרדיקליים החדשים אמנם לא היו חלק מההשכלה האקדמית שרכשה בנעוריה, ואולם בעבודותיה המאוחרות יותר ניכרת היחשפותה לאמנות רבת העוצמה הזאת בגיל נוח להשפעה.
בקומה העליונה מוצג התחום הפרטי ובו דוגמאות של רהיטים, של מוצרים מעוצבים, של אמנות שימושית ושל חפצי יום-יום שגדשו את בתי תושביה האמידים של וינה במפנה המאה ה-20. מקצתם יצאו מסדנתם של מעצבים פורצי דרך כגון יוזף הופמן וקולומן מוזר; אחרים, ובהם תשמישי קדושה, משקפים סגנון שמרני שהיה אולי אופייני יותר לבתי יהודים בורגנים. חפצים אלה מקורם באוספים פרטיים שקיבלנו בהשאלה, והם על-פי-רוב ירושה מקרובי משפחה שהספיקו לצאת את אירופה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. הם ספוגים בזיכרונות ממקום ומזמן אחרים, וקובצו יחדיו בביתה של אמנית שעשתה את המסע מימיה האחרונים של האימפריה האוסטרו-הונגרית אל ירושלים של המאה ה-20.
אנה טיכו
אנה טיכו נולדה ב-1894 בברנו שבמורביה, באותם ימים חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. היא גדלה במשפחה אמידה, ובמסגרת עסקי אביה הם הרבו לבקר בווינה, שם השתקעו ב-1908. אנה למדה אמנות בבית-ספר פרטי שניהל פרופסור ארנסט נובק, צייר אקדמי וינאי. לימים אמרה שלא נהנתה מלימודיה משום שהמורה הוא שהכתיב את נושאי הציור; השכלתה האמנותית האמיתית באה לה עם השנים באמצעות ביקורים בסדנאות של אמנים, במוזיאונים ובגלריות בווינה, בפריז ובלונדון.
בשנת 1912, והיא רק בת 18, נסעה בלוויית אמה ברטה אל ארץ-ישראל בעקבות ארוסה ובן-דודה, ד"ר אברהם טיכו. הם התיישבו בירושלים, ובה גרו עד סוף ימיהם. בשנות ה-20 וה-30 נהגה לבקר בווינה דרך קבע, ובילתה שעות ארוכות במוזיאונים, שם הכירה מקרוב יצירות-מופת מאת דירר וברויגל וכן עבודות משל האמנים המודרנים שילֶה, קלימט, קוקושקה ואחרים.

 


  

 
21.10.2012

פרס שפילמן לצילום יוענק לג'ון ג'ייקוב

 מוזיאון ישראל, ירושלים, בחר בג'ון ג'ייקוב לזוכה בפרס שפילמן למצוינות בצילום, שמוענק זו הפעם השנייה. חבר השופטים בחר בו מבין 53 מועמדים מ-15 מדינות.  ג'ייקוב יקבל 45,000$ לתמיכה בפרויקט התאורטי המקורי שלו "שרידים: אלה שנשארים" שיחקור את הנוכחות החומרית הנמשכת של העבר בצילום, נושא שבכוונתו לפתח לספר. הפרס הדו-שנתי בשיתוף מוזיאון ישראל נועד לעודד יוזמות מחקר בינלאומיות הבוחנות נושאים תאורטיים ומעשיים בצילום. את מועמדותו של ג'ייקוב הגישה ד"ר מוניקה פבר מנהלת מכון Bonartes לצילום בווינה, אוסטריה.

ועדת פרס שפילמן, שבחרה בג'ון ג'ייקוב לקבל השנה את הפרס, מורכבת מחבר שופטים מומחים בתחום הצילום:
ניסן פרז (יו"ר), אוצר בכיר לצילום ע"ש הוראס וגרייס גולדשמיט במחלקה לצילום ע"ש נואל והרייט לוין, מוזיאון ישראל, ירושלים
אן וילקס טאקר, אוצרת ע"ש גאס וינדל וורתם, מוזיאון לאמנות, יוסטון, ארה"ב
פרופ' בודו ון דוויץ', סגן מנהל המחלקה האוצרית לצילום, מוזיאון לודוויג, קלן, גרמניה
פרופ' דנה אריאלי-הורביץ, דיקן הפקולטה לעיצוב במכון הטכנולוגי, חולון
פרופ' חנן לסקין, מייסד המחלקה לצילום ב"בצלאל" ויועץ למוסדות אקדמיים ולמוסדות תרבות בארץ, תל-אביב

חבר השופטים ציין לשבח שני אמנים נוספים שהגישו מועמדות – האמנים הבריטים אדם ברומברג ואוליבר קנרין והחוקרת האיטלקייה ד"ר קטיה מצוקו, שהשופטים סברו כי הצעותיהם בתחום המחקר האמנותי והתאורטי היו מעניינות באופן יוצא מן הכלל.

על הזוכה
ג'ון ג'ייקוב, יליד 1957, החל את דרכו כאמן וכאוצר עצמאי, בעיקר במזרח אירופה ובמדינות חבר העמים. ב-1992 מונה למנהל התערוכות באוניברסיטת בוסטון וכעבור שנה ליו"ר המרכז לאוצרות הצילום. בשנים 2003-2001 שימש ג'ייקוב פרופסור לאמנות ב- College of the Atlantic בבר-הרבור שבמדינת מיין. ב-2003 הוא היה מנהל מייסד של הקרן Inge Morath  בעיר ניו-יורק. ב-2011 הוא הצטרף לקרן מגנום כמנהל של תכניות מורשת, פיתוח פרויקטים ושותפויות הקשורים לאנשי העיזבון. ג'ייקוב שימש יועץ למוזיאונים, לארכיונים ולעיזבונות של אמנים ברחבי העולם, וכתב מאמרים לכמה ספרים ופרסומים.
את הפרויקט הזוכה שלו סיכם ג'ון ג'ייקוב כחקר התכונות של ביצוע הצילום המשתמש בתאוריות של רולאן בארת על צילום כמסגרת. ג'ייקוב יתמקד בעיקר בדימויים בעלי אופי מקומי, כולל צילומי אווירה, פורטרטים שנעשו בטכניקת צילום לוחית (טינטייפ) וצילומי-מציאה (found pictures).

פרס שפילמן למצוינות בצילום
בנובמבר 2009 הכריז מוזיאון ישראל, ירושלים על ייסוד פרס בינלאומי למצוינות בצילום ע"ש שפילמן. הפרס נועד לספק לחוקרים ולאמנים בצילום את האפשרות להתמסר למחקר חדש אשר יקדם את הידע בתחום. זהו פרס ראשון מסוגו הניתן על הצעה חדשה לקראת מחקר. הפרס יוענק מדי שנתיים. לזוכים יוענק סכום בגובה  45,000 דולר לתמיכה במימוש מחקר חדש אשר בסיומו יפורסם ע"י המוזיאון.

קרן הפרס, בגובה מיליון דולר, היא יזמה של משפחת שפילמן (תל-אביב) וקרן שפילמן לאמנות ולתרבות. תרומה זו מרחיבה את הפעילות של המחלקה לצילום ע"ש נואל והרייט לוין במוזיאון. תרומתה של הקרן גם נענית לאתגר שהציבה קרן שוסטרמן, אשר הבטיחה להרים תרומה בגובה מיליון דולר כנגד סכום דומה מתורם ישראלי.

שלום שפילמן, קרן שפילמן לאמנות ולתרבות, ומכון שפילמן לצילום
שלום שפילמן הוא נדבן ואיש עסקים מתל-אביב וכן חוקר, מרצה ואספן צילום. עיקר עניינו בתמיכה במחקר ובחידושים בתחום הצילום. לפני זמן קצר הוא יזם את הקמתו של מכון שפילמן לצילום שמטרתו לקדם את הידע בצילום, לעודד מחקר, ולשמש במה לצילום עכשווי על כל היבטיו. בנוסף מר שפילמן מפעיל מזה שנים תכנית מלגות לסטודנטים מצטיינים בצילום במוסדות אקדמיים ומרצה בתחום בבתי-ספר ובמכללות ברחבי הארץ.

צילום במוזיאון ישראל
מאז הקמתו בשנת 1965 התעניין המוזיאון במחקר ובהצגה של צילום, והוא בין המוזיאונים האנציקלופדיים היחידים שהקימו כבר בשנות ה-70 מחלקה לצילום.

היום אוסף המחלקה מחזיק יותר מ-55,000 יצירות מראשית ימי הצילום ועד היום, ומתמקד במיוחד בדוגמאות חשובות מאת חלוצים בתחום מן המאה ה-19 ובצילום מתנועות הדאדא והסוראליזם. יש באוסף גם ייצוג רחב לאמנים חשובים בתולדות הצילום ובהם מנואל אלווארז בראבו, אנדרה קרטז ומאן ריי. המוזיאון מחויב לאיסוף ולשימור מורשת הצילום המקומית, והמחלקה רכשה אוספים מקיפים של צלמים מהחשובים באזור, ובהם טים גידל, אלפרד ברנהיים, יעקב רוזנר ואחרים.

נוסף על פרס שפילמן הבינלאומי, המחלקה לצילום במוזיאון מעניקה פרס ע"ש ז'ראר לוי לצלם צעיר ואת פרס קבלין לצילום על מפעל חיים.

המחלקה גם מקדמת צילום ישראלי עכשווי באמצעות תכנית רכישות, תערוכות-יחיד ותערוכות קבוצתיות המוקדשות לצלמים ישראלים.

 


מספר-שיא של מבקרים במוזיאון ישראל בחודש יולי 2012:
83,000 מבקרים נהנו מתערוכות פורצות דרך

במהלך חודש יולי נרשם במוזיאון ישראל מספר מבקרים חסר תקדים, 83,000 בחודש אחד. במהלך תקופה זו ביקרו במוזיאון אורחים מן הארץ ותיירים מחו"ל, בני כול הגילים והם השתתפו במגוון רחב של תכניות ייחודיות לקיץ. המבקרים יכלו ליהנות מן התערוכות המיוחדות של הקיץ וביניהן: יוזף בויס | טדאוש קנטור: לשם ובחזרה, חסידים: לא רק שחור-לבן, זו לא אישה זה גבר: מראות מתאטרון הקאבוקי וזהב לבן: המטבעות הקדומים בעולם.
"אנחנו שמחים לראות כי מספר המבקרים עולה על כל הציפיות שלנו  ואף מהווה שיא חדש של ביקורים במוזיאון בחודש יולי", אומר ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל ע"ש אן וג'רום פישר. "אנו מקבלים תגובות נלהבות  לתערוכות המוצגות כרגע ולאוספים בתצוגה המתמדת במוזיאון המחודש. מבקרים חדשים ומבקרים חוזרים תורמים לחיוניות ולדינמיות של המוזיאון. אנו מוקירים תודה לתמיכה גורפת זו", אומר סניידר.

במחצית הראשונה של שנת 2012 נרשמו קרוב לחצי מיליון מבקרים. הישג זה הוא המשך להצלחת המוזיאון בשנת 2011 , אז עלה מספר המבקרים על מספרם בשנים קודמות ועמד על קרוב ל-820,000 איש.
מאז השלמת מיזם ההתחדשות שכלל חידוש אגפי התצוגה, שידרוג השירותים והמרחבים הציבוריים, המוזיאון  יכול לכסות תחומי עניין רחבים יותר ולפנות ליותר קהלים.
ב- 19  ביוני פתח המוזיאון  את התערוכה "חסידים: לא רק שחור-לבן"  והיא תישאר פתוחה עד 30 בנובמבר . לתערוכה מגיעים בממוצע  1,000 איש ביום, ביניהם כאלה שאינם קהל שגרתי במוזיאון.

במהלך חודש יולי  אירח המוזיאון מספר אירועי תרבות חשובים, ביניהם  "נקודת מגע"  - אירוע שבו נוצר מפגש בין יוצרים ויצירות אמנות ברחבי המוזיאון. האירוע  התקיים  בשיתוף  עם "עונת התרבות הירושלמית" והשתתפו בו למעלה מ-5,000 מבקרים. לצד אירוע זה התקיים פסטיבל היין ה-9,  חגיגה של  טעימות יין מיקבים מובילים בארץ. אירוע זה משך למעלה מ-10,000 משתתפים בארבעת הערבים שבהם התקיים.


מוזיאון ישראל מכריז על שני מינויים של אוצרים בכירים באגף אדמונד ולילי ספרא לאמנויות
מירה לפידות מונתה לתפקיד אוצרת ראשית לאמנויות
ריטה קרסטינג מונתה לאוצרת לאמנות עכשווית
7.8.12

מוזיאון ישראל מודיע היום על מינויה של מירה לפידות לאוצרת ראשית  לאמנויות ע"ש יולה וז'אק ליפשיץ. לפידות, ששימשה אוצרת באגף לאמנויות ויד ימינה של האוצרת הראשית לאמנויות במוזיאון ישראל מאז 2003, מתמנה לתפקיד בתקופה של חילופי דורות במוזיאון, עם פרישתם של כמה אוצרים ותיקים.
ריטה קרסטינג (Rita Kersting ) מונתה לתפקיד אוצרת לאמנות עכשווית ע"ש משפחת לנדו, לשעבר מנהלת הקונסטפראיין (Kunstverein) של ריין לנד וסטפאליה בדיסלדורף והיום אוצרת לאמנות עכשווית בהולנד. קרסטינג תתחיל למלא את תפקידה ב-10 באוקטובר 2012.
עד כה מילאה את התפקידים סוזן לנדאו. החל באוגוסט תכהן לנדאו בתפקיד מנכ"ל ואוצרת ראשית של מוזיאון תל אביב.
מירה לפידות תכהן בתפקיד אוצרת ראשית באגף אדמונד ולילי ספרא לאמנויות. האגף כולל עשר מחלקות אוצריות: אמנות אירופה, אמנות מודרנית ועכשווית, אמנות ישראלית, אמנות אפריקה, אוקיאניה ויבשת אמריקה, אמנות אסיה, עיצוב ואדריכלות, צילום ורישומים והדפסים.
לפידות (41) עובדת במוזיאון ישראל משנת 1997 ומילאה בו שורה של תפקידים.האחרון שבהם אוצרת לאמנויות ועוזרת לאוצרת הראשית לאמנויות, תפקיד ששימשה בו קרוב לעשור. ללפידות היה תפקיד מפתח בתכנון האגף לאמנות במסגרת מיזם ההתחדשות של המוזיאון בשנת 2010, כולל עיצוב תצוגות הקבע ותערוכות  מאוספי האגף לאמנויות. לפידות אצרה במוזיאון תערוכות ובהן: "יפן זה כאן " (2006)  ו"סימני חיים" (2008) . בימים אלה  היא עובדת על תערוכת יחיד גדולה שתוקדש לעבודתה של יהודית סספורטס ותיפתח במאי 2013. לפידות נולדה וגדלה בירושלים; היא בעלת תואר בוגר בכימיה ובתולדות האמנות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ושם היא משלימה כעת את לימודי התואר השני בתולדות האמנות.
על מינויה של לפידות אמר ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל ע"ש אן וג'רום פישר:
"אנו שמחים על כך שמירה לפידות, מהדור הצעיר שגדל והתפתח במוזיאון, מחליפה את סוזן לנדאו בתפקיד אוצרת ראשית לאמנויות. למירה היכרות מעמיקה עם אוספי המוזיאון ובזכות הידע שלה, ההכשרה שקיבלה והניסיון העשיר שצברה היא תוכל להוביל את המוזיאון הלאה".    
ריטה קרסטינג מונתה היום לאוצרת לאמנות עכשווית.
בעשור האחרון אצרה קרסטינג (43) תערוכות רבות בגרמניה. הבולטת שבהן ב-2011 abc – about painting שבה הוצגו בתחנת הרכבת גלייסדריק בברלין 130 אמנים בינלאומיים שמיוצגים על-ידי 120 גלריות. היא גם יזמה והקימה אוסף של אמנות עכשווית במוזיאון קונסטפאלאסט בדיסלדורף ובנתה את אוסף האמנות העכשווית של משרד התרבות של נורדריין-ווסטפאליה. קרסטינג ניהלה את הקונסטפריין (איגוד האמנות) של הריין לנד ווסטפאליה בדיסלדורף, מוסד האמנות הוותיק ביותר בעיר, בשנים 2007-2001,  והייתה חברה בוועדת הרכישות של אוסף האמנות הלאומי של גרמניה בשנים 2007-2003. בתקופת כהונתה בקונסטפראיין היא פיקחה על שיפוץ המוזאון לאמנות ואצרה תערוכות רבות, ובהן Zero Gravity  ב-2001, תערוכה קבוצתית שהוצגו בה עבודות מאת איזה גנצקן, מרטין קיפנברגר וולפגנג טילמנס ועוד, וכן תערוכות-יחיד של האמנים טסיטה דין, רינקה דייקסטרה, סם דורנט וריצ'רד רייט.
קרסטינג השלימה את לימודי התואר השני באמנות באוניברסיטת קלן. כאוצרת לאמנות עכשווית באגף לאמנויות במוזיאון ישראל היא עתידה להרחיב את תכנית האמנות העכשווית הניצבת בחוד החנית של התחום, ובכלל זה רכישות ותערוכות, וכן לשמר ואף לפתח עוד את הקשרים הענפים של המוזיאון עם אמנים ועם אספנים.
על מינויה של קרסטינג אמר ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל ע"ש אן וג'רום פישר:"אחרי חיפוש בארץ ובחו"ל, אנו שמחים שאיתרנו את ריטה קרסטינג לתפקיד. היא תמשיך במסורת המרשימה שלנו של מחויבות לאמנות עכשווית ולאמנים עכשוויים בינלאומיים ותביא אתה אל המוזיאון את הפרספקטיווה הבינלאומית הרחבה שהיא מהותית לנו כל-כך. אנו מצפים לקשרים החדשים שקרסטינג תקשור שיוסיפו ויחזקו את התכנית העשירה שלנו בתחום האמנות העכשווית הבינלאומית."
קרסטינג: "אני נרגשת להמשיך את המורשת של מוזיאון ישראל בזיהוי כוחות אמנות חדשים ובהצגה של אמנים מוכרים ובולטים. דווקא בירושלים, העיר בעלת ההיסטוריה המורכבת והמפוארת, חשוב לראות את העשייה התרבותית העכשווית בתוך הקשר".

  
   

עונת התרבות בירושלים, בשיתוף מוזיאון ישראל, ירושלים שמחים להציג:
נקודת מגע – לילה של אמנות רב תחומית במוזיאון 
12.07 21:00-03:00

רונה קינן, בני בשן, נועם ענבר, רפיק, יואב קוטנר, עוזי פיינרמן, מנשה נוי וקרן מור (חבורת Art. Espionage), יונתן קונדה ונטע וינר, ועוד רבים אחרים מגיבים בדרכם ליצירות אמנות בלילה מוטרף במוזיאון שכבר הפך למסורת
דמיינו ביקור במוזיאון, עכשיו דמיינו משהו אחר לחלוטין.

מוזיאון ישראל, ירושלים - כבר שנים מוקד של עשייה אמנותית ותרבותית חיה - פרויקט "נקודות מגע", שנערך זו השנה השלישית, מעורר אותו גם לחיי לילה. השנה תנהל אמנותית את הערב היוצרת והכוריאוגרפית רננה רז, שתאצור לילה של מפגשים בין מוצגי המוזיאון וחלליו ובין עשרות אמנים, יוצרים ואנשי תרבות המשתמשים בסביבה המוזיאלית כמקור השראה ונקודת מוצא למסע שיכול להגיע רחוק, מאוד רחוק. הצופים מצדם מוזמנים להתנער ממוסכמות הביקור במוזיאון ולחוות את האמנות והיצירה כמשהו חי, דינמי וסוער במיוחד.  צפו לבלתי-צפוי.
בין האירועים: איציק ויינגרטן מקים לתחייה את ז'אנר תסכיתי הרדיו בגן האמנות, רפיק מוביל סיור בעיניים עצומות, רונה קינן בגלריית ארץ הקודש בשירי אהבה-סלידה-הערצה-תהייה על/אל אלוהים, נועם ענבר בקונצרט מקורי  מתמשך כאשר הקהל  מאזין כשהוא שוכב על מזרונים , בני בשן בהקראה המונית ברחבת המוזיאון שתושמע באוזניות בלבד, מסיבת האוזניות המסורתית מסביב לפסל של אניש קאפור, ולבסוף:לאונג' אמבינט אלקטרוני בתוך היכל הספר!
מנהלת אמנותית: רננה רז. ההפקה בשיתוף עם מוזיאון ישראל, ירושלים.
בין המשתתפים: רונה קינן,  בני בשן, דן תורן, אילן גרין, אלכס אפשטיין, רפיק, נועם ענבר, יואב קוטנר, טל קלאי, עופר עמרם, יונתן קונדה, נטע וינר, רז וינר, גיא יצחקי, נעה שדור, שי עיד אלוני, יונתן ומאשה צור, Panda Porn, , אורי כנרות, אלי פטל ותלמידי המחלקה לאמנות "בצלאל"

פירוט התוכנית:

• הרדמה קונצרט לילי מדיטטיבי בשכיבה מאת נועם ענבר
בלבה של התערוכה "לילה טוב" באגף הנוער תוכלו לשמוע את "הרדמה".
נועם ענבר ושותפיו ליקטו שירי ערש בשפות שונות והתיכו אותם לכדי פסקול מחולל הזיות וחלומות.
הלילה אתם מוזמנים לחלוץ נעליים, להשתרע על המזרנים, להתכסות ולהאזין ליצירה מנחמת ואפלה בה בעת.
לא יורשו מאזינים מאונכים!

• בית.אהבה.ספרים
הסופר המבריק אלכס אפשטיין מתיישב לכתוב בתוך עבודת האמנות של מרק דיון "בית ממכר הספרים" - זו הפעם הראשונה שבה נכנס יוצר לתוך היצירה.
את מה שאלכס יכתוב במחשבו האישי תוכלו לראות על פאותיו של פסל "הקוביה" של סול לויט.

• תסכית לילה
"החלל הרואה" של ג'ימס טורל, הוא חדר שתקרתו ממסגרת פיסת שמיים.
בתוך החלל המיוחד יקים לתחייה איציק ויינגרטן  את מסורת תסכיתי הרדיו, טקסט וקול.
בעזרתו של "איש הרעשים" אור מורן יוכל הקהל להאזין לסיפור מרוצף בפס קול עשיר.

• שירים לאלוהים
רונה קינן תעמוד במרכזה של גלריית ארץ הקודש ותשיר שירים אל  ועל אלוהים.
שירי אהבה וכפירה לאל ששמות רבים לו אבל הוא אחד.

• חמש מי יודעת?
אחת הגלריות המרשימות והיפיפיות במוזיאון היא גלריית כתבי היד באגף לאמנות ותרבות יהודית.
שם יחכו חמש נשים מומחיות שיעבירו לכם שיעור פרטי בן חמש דקות על אחד מכתבי היד המצויים בחדר.
הזדמנות למפגש מרתק ובלתי אמצעי עם המילים שמאחורי הזכוכית בעזרתן של חמש נשים מבריקות וחכמות שיאירו, כל אחת בדרכה, את הרבדים שבטקסט, את הדרש שמאחורי הפשט.
משתתפות: נויה שגיב, ד"ר שושנה צימרמן, הרבה מירה רז, ד"ר עליזה לביא, שרה בק.

• "אמא, את לא תאמיני, אני מציג במוזיאון ישראל!!!"
לראשונה ב"נקודת מגע" תוכלו גם אתם לשחרר את היצירתיות שלכם על קירות המוזיאון.
אלי פטל וסטודנטים מהמחלקה לאמנות ב"בצלאל" רקחו עבורכם מתווה שתוכלו לעבור דרכו ולהשאיר את רושמכם ורישומכם על הקירות.
המוזיאון, שאירח את מיטב האמנים בעולם, יארח באופן חד-פעמי גם אתכם.

 עיניים עצומות לרווחה
המורה הרוחני רפיק מזמין אתכם לסיור בעיניים עצומות.
כשאתם ישובים מכוסי עיניים מול ציור, יתאר לכם רפיק בפרטי פרטים את העומד לנגד עיניכם (המכוסות) ומשם יוביל אתכם אל מחוזות נפשיים ורגשיים שיוצאים מהציור וחוזרים אליו.
בתום המסע תתבקשו להוריד את הכיסוי ולפגוש את היצירה.

• שי עיד אלוני יוצר מסיכות מחומרים עכשוויים.
בעזרת חומרים אלו הוא בונה מסיכות ויוצר מתח בין פולחן עתיק לפולחן עתידני. בערב נקודת מגע יבצע שי עיד אלוני פרפורמנס באגף לאמנויות אפריקה, אוקיאניה ויבשת אמריקה, ובו יהפוך, בעזרת המסכות שלו, ליצור/אל/ מפלצת/ טוטם כשמסביבו המסכות העתיקות מתרבויות קדומות.

• גילוי אריות
יונתן קונדה ונטע ויינר  יונתן ונטע ילהטטו במילים, יניחו אותן זו על גבי זו, יערמו שכבות ויחשפו ממצאים, הכול באמצעות השפה, המקצב והמשקל.
הזוג הטרי והמרענן ביותר בעולם ה'ספוקן וורד' המקומי יתמקם בגלריית האמנות הקדומה ביותר בניסיון להציע פרשנות חדשה לממצאים העתיקים.

• ערוץ הילדים
יונתן ומאשה צור הקליטו את רשמיהם של ילדים על יצירות נבחרות במוזיאון בגלריה לאמנות מינימליסטית ולאמנות סוריאליסטית. התוצאה מאירת האוזניים, מחכה לכם בתוך מכשירי האודיו גייד במוזיאון ואתם מוזמנים לקחת מכשיר, להצמידו לאוזן ולעבור סיור חד-פעמי. המפגש בין הילדים ליצירות הוליד תובנות מצחיקות, חכמות, מפתיעות ומעוררות מחשבה.

• היהודי הנודד
ליד ציורו של ז'אן לרון ז'רום 'יהודי לי הכותל' יאירו שלושה דוברים, כל אחד בתורו ומנקודת המבט הייחודית לו, את תפקידו של 'היהודי' בעולם. נדידתו כעובדה היסטורית, שמא היא  דחף קמאי הטבוע בגנים? חשיבותו של 'היהודי' בין שאר העמים, השפעתו עליהם ויחסי הגומלין ביניהם.
משתתפים: אשכול נבו, ד"ר הלל כהן, שלומית שטיינברג

• KARAOKE
באולם שיקמן עליון, אל מול תערוכת הקאבוקי 'זה לא גבר זה אשה', יצר עופר עמרם מופע שבו זהויות מיניות מתערבבות ומתערבלות.
קו נמתח בין תרבות הקאבוקי היפנית אל תרבות הדראג המערבית, על הבמה דראג קווין ודראג קינג במופע שמותח את גבולות המגדר.
משתתפים יוצרים: טל קלאי ויערה שחם

• מונית הכסף
עם כניסתכם למעבר המקורה תבחינו כי רכב התפעול של המוזיאון שינה צורתו. הערב זוהי 'מונית הכסף' ואתם מוזמנים לעלות עליה ולענות על שאלות הקשורות באמנות. השחקן והסטנדאפיסט שמואל וילוז'ני ינהג ברכב וייקח אתכם לסיבוב מצחיק ומפתיע. אפשר לעצור ולשאול, אפשר לחייג לחבר טלפוני ואפשר לזכות בפרסים שווים.
• בכניסה לאגף הארכאולוגיה יוצב אלן, מחשב בעל בינה מלאכותית שיצר יקי דוניץ.
כבר שמונה שנים מדבר אלן כל יום עם 500 אנשים שונים, לומד מהם וצובר ידע.
ההכרות עם המחשב דווקא באגף הארכאולוגי, מאירה את ההתפתחות האדירה שהמין האנושי עבר משחר ההיסטוריה ואת העתיד, הצופן בחובו אפשרויות מעבר למה שאנו מסוגלים לדמיין כעת.

• בני במוזיאון
איש הרדיו והרוח בני בשן מגיע למוזיאון.  ברחבת קראון, לפני מסיבת האוזניות, יקיים בני הקראה המונית של 'הנסיך הקטן' .

• מסיבת אוזניות בשקט מוחלט
מסיבות אוזניות (WI PARTY) כבר כבשו את העולם כולו, אבל אין כמו מסיבה עם 1,000 אוזניות על מרפסת העיר, לצד הפסל המרהיב של אניש קאפור "היפוך העולם ירושלים 2010". בעקבות ההצלחה בשנים קודמות חוזרת המסיבה גם השנה והפעם בתוספת מטורפת: שני תדרים באוזניות, מה שאומר שתי מסיבות המתקיימות זו לצד זו בשקט מוחלט. ירקידו וידג'ו סאבו ורוב (סוליקו), VS "לסה-פסה"-דיג׳ייז בלקדן ואופיר טובול,
האמן גיא יצחקי ירקיד את קיר המוזיאון  בעבודת וידאו שיצר במיוחד ל"נקודת מגע" בהשראת עבודתו של דמיאן הירסט "L-Leucine-15-N" התלויה בחלל הכניסה, ובהתייחסות לארכיטקטורה של הקיר עצמו.

• היכל הספר   Panda Porn : Spinning Shrine Secret Society 
השנה, לראשונה, תתקיים נקודה גם בהיכל הספר. בשתיים לפנות בוקר, כשילך המוזיאון לישון, ייפתח ההיכל ויציע לאונג' אמביינט אלקטרוני.
ההרכב Panda Porn הירושלמי, הלא הם עלמה בן-יוסף ותומר רוזנטל, יפיקו צלילים מרהיבים ומוזרים ויציעו מבט עתידני על ההיכל שמאכלס בתוכו את המגילות העתיקות בעולם.

 יוחאי מטוס יציג את    You Are a Saint
פרויקט המתערב במרחב הפתוח של הכניסה
למוזיאון ובודק את יחסי הכוחות בין יצירת האמנות עצמה לבין תיעודה.
האורחים יוכלו להצטלם ולקבל מגנט המתעד אותם על רקע עבודה של מטוס ומוצג של המוזיאון.

• אמנים מתקלטים בכניסה למוזיאון:
שחר סגל ואייל שני, יואב קוטנר, דן תורן.

• ליווי מוזיקלי אישי:
מבקרי נקודת מגע  (בהרשמה מראש) יכולים להתחבר באוזניות למוסיקאי. שניהם מהלכים יחדיו בחללי המוזיאון והמוסיקאי מייצר פס קול למבקר.
אילן גרין, אורי כנרות, עוזי פיינרמן, דן תורן, גרשון וייסרפירר,  איתן רדושינסקי

• נעה שדור תציג בבריכה בכניסה  למוזיאון  ליד פסלו של קדישמן 'מתח' עבודת מחול
המושפעת מדימויים נשיים משנות ה-50. בהשתתפות ארבע רקדניות: רוזלינד נוקטור, ענבר נמירובסקי, עינת בצלאל, אורי ג'וזפין לנקינסקי

• "ניגון"
חבורת Art. Espionage
שרון יאבו-איילון, מנשה נוי, עמית מטלון, לולה בן-אלון, דניאל שושן וקרן מור.
מיצב סאונד במוזיאון. 


 

 

 זו לא אישה זה גבר: מראות מתאטרון הקאבּוּקי
תערוכה חדשה במוזיאון ישראל, ירושלים
3 ביולי – 10 באוקטובר 2012
אוצרת התערוכה מרים מלאכי
עולם שחקני הקאבּוּקי, תאטרון יפני בן כ- 400 שנה, מוצג באמצעות 30 הדפסים וציורים מאוספי המוזיאון ותלבושות תאטרון היסטוריות מיפן. הקאבּוּקי מלא פעילות, צבעים וצלילים,  בימתו גדולה ומפוארת, מספר השחקנים גדול והוא עוסק בעלילות היסטוריות וסיפורים מן המיתולוגיה היפנית לצד נושאים מן המציאות, כגון אהבה בלתי אפשרית.  את תפקידי הנשים מגלמים שחקנים-גברים, שמתנהגים כנשים על הבמה ובכל מקום) חוץ מביתם( ואף משמשים דגם חיקוי לנשים.  התערוכה שופכת אור על עולם מיוחד זה ועל התקופה שבה זכו שחקני התאטרון למעמד דומה לזה של שחקני קולנוע בימינו.
 הקאבוקי, תאטרון יפני מסורתי שנוצר בראשית המאה ה-17, מייצג את התרבות העירונית העממית שהתפתחה ביפן בתקופת שלטון טוקגאווה וקלע לטעמם של בני המעמד העירוני ההולך וגדל. מחזותיו עוסקים בנושאים מן המציאות לצד עלילות היסטוריות וסיפורים מן המיתולוגיה היפנית. דיבורם של השחקנים מסוגנן, תלבושותיהם מורכבות ויוצאות-דופן ומשחקם מלווה במוזיקה ובריקוד. במת התאטרון משוכללת, דלתות מותקנות ברצפתה וגשר שמתחבר אליה מוביל את פתח כניסתם ויציאתם של השחקנים. הקאבוקי מלא פעילות, צבעים וצלילים והוא מגרה את החושים ומלבה את היצרים של קהל צופיו המסור.
ב-1629, כשהשלטונות אסרו על הופעתן של נשים-שחקניות על הבימה, פרחה אמנות גילום תפקידי הנשים בידי שחקנים-גברים או כפי שהם מכונים ביפנית 'אוֹנָה-גאטָה'. שחקנים אלה, שהתאפרו והתלבשו במיטב התלבושות, לא רק התמחו במחוות נשיות ובסגנון דיבור נשי אלא מיסדו את דמותם הנשית על הבימה. עם הזמן גדלה הפופולריות שלהם בקרב הקהל הרחב והם היו למושאי התשוקה של גברים ונשים כאחד ולקובעי האופנה בערים הגדולות של יפן.

התערוכה תשקף את עולמם של ה'אונה-גאטה' – שחקני תאטרון הקאבוקי העממי ביפן - באמצעות ציורים והדפסי-עץ מן המאה ה-17 ועד המאה ה-20 מאוספי מוזיאון ישראל, ותלבושות תאטרון עתיקות מיפן המוצגות בארץ בפעם הראשונה. המבקרים בתערוכה יזכו לקבל תמונה מפורטת של התפתחות ה'אונה-גאטה' כפי שהיא משתקפת מבעד ל-350 שנות אמנות יפנית, והצצה אל היבט מיוחד של התרבות היפנית.

התערוכה הוקמה בשיתוף פעולה עם קרן יפן ובעזרת חברת שוצ'יקו בע"מ וכולבו איסטן מיצוקושי בע"מ, לרגל חגיגות 60 שנות קשרים דיפלומטיים בין ישראל ליפן.

קבוצת שחקנים המתמחים בתפקידי נשים שתגיע מיפן תופיע במוזיאון ישראל ותדגים את סגנון המשחק הייחודי של תאטרון הקאבוקי.  המופע יערך בימים 30-31 באוגוסט.

לפרטים נוספים – מחלקת העיתונות, טל. 02-6708935

 

 


  חסידים: לא רק שחור-לבן
תערוכה חדשה במוזיאון ישראל, ירושלים
כ"ט בסיון תשע"ב –טז בכסלו תשע"ג
30.6.2012 - 1.12.2012
אוצרת: אסתר מוצ'בסקי-שנפר

תערוכה חדשה במוזיאון ישראל  "חסידים: לא רק שחור לבן" תיפתח ב-כ"ט בסיון תשע"ב - 19 ביוני 2012. התערוכה מאירת העיניים מציגה, לראשונה במוזיאון ישראל, את התרבות החסידית מנקודת מבט אתנוגרפית חדשה. החוויה החסידית משתקפת דרך חפצים המייצגים את החיים הרוחניים-חברתיים  העשירים של החסידים, ובמיוחד את הרגלי הלבוש של הקבוצות, או "החצרות", השונות.
תצלומים ישנים וחדשים מתעדים את החסידים באירועים במחזור השנה ובמעגל החיים. אליהם מצטרפים קטעי וידאו תיעודיים מהתקופה האחרונה ויחד הם מקרבים את המבקרים לעולמה של הקהילה החסידית החיה לצדנו. בתערוכה 270 פריטים שהושאלו מאוספים פרטיים וציבוריים, בארץ ובחו"ל, וכן מאנשי קהילות החסידים, בהם פריטים המוצגים לראשונה.

"תרבות החסידים היא מקור השראה ועניין לרבים ברחבי העולם" אומר ג'יימס סניידר מנכ"ל מוזיאון ישראל. "תערוכה ייחודית זו שאינה מוגבלת לתקופה או מקום מאירה את קהילת החסידים הגלובלית והגדלה בהווה. אנו מצפים לשתף את קהל המבקרים במבט הנדיר על החוויה החסידית".

התערוכה מחולקת ל-6 חללים:
1. מרחב הכניסה מציע מבט על ראשיתה של החסידות, באמצעות תצלומים המציגים את בית- הכנסת של הבעל שם טוב, מייסדה הרוחני של התנועה במאה ה-18, ופריטים הקשורים אליו, כגון הטלית שלו ומנורת חנוכה מיוחדת הקרויה על שמו. לצדם מוצגים תצלומים עכשוויים מאוקראינה, שבהם נראה עולם שאיננו-עוד, שבו  עולים החסידים לפקוד את קבריהם  של אדמו"רים מימים עברו.
התצוגה בחלל זה כוללת גם כעשרה ספרים נדירים, רובם מהדורות ראשונות של החיבורים החשובים ביותר, פרי עטם של ראשי החסידות. בעזרתם של מקורות חשובים אלה, בהם כאלה שנכתבו בראשית ימי תנועת החסידות, הופצו רעיונותיה ברחבי אירופה.

2. אולם התצלומים ובו עבודותיהם של צלמים ידועים שנמשכו אל הקסם המסתורי של עולם החסידות, שעבור רבים הוא עולם סגור, ולכדו אותו בעדשתם. מנהגים לא-מוכרים מוצגים כאן לצד גרסות חסידיות למנהגים יהודיים רוֹוחים יותר. האולם משמש שער לתצוגות המתמקדות בקבוצות מוגדרות - עולמם של הילדים, הנשים, הגברים והאדמו"רים (ראו להלן).

3. ילדים בחברה החסידית: תצלומים וסרטים מציגים את השלבים השונים בחייו של ילד, כגון התספורת  הראשונה בגיל 3 ('חלאקה') ותחילת לימודיו בחדר. החסידים הם היחידים שעדיין מדברים יידיש ביומיום, וכפי שרואים בסרט, היא שפת הלימוד בחדר. בחלל מוצגים גם צעצועי ילדים, שייחודם בכך שהם תמיד משרתים מטרה דתית-חינוכית. גם כאן, כמו בשאר האולמות, קיר בגדים המציג את פריטי הלבוש המאפיינים את החצרות השונות.

4. עולמה של האישה: במרכז האולם קיר בגדים הכולל תלבושות נשים מסורתיות כמו גם לבוש בן-זמננו, עם דגש מיוחד על כיסויי ראש. תצוגה מיוחדת מוקדשת ל'שטערנטיכל' המפואר המשובץ פנינים ולתכשיטים שונים. סרטון וידאו מתעד את ריקוד המצווה ('מיצווה טאנץ') הדרמטי בחתונה, שבמרכזו האישה – מופרדת ברצועת בד ארוכה מטעמי צניעות – רוקדת עם בני משפחה גברים ואף עם האדמו"ר.

5. בעולמם של הגברים מוצג קיר הבגדים המרשים מכול, שכן בגדי הגברים כפופים לנוהלים הפנימיים המורכבים ביותר, והגרסאות האינסופיות להם מצביעות על ההשתייכות  החסידית של הלובש.
בסרטים המוקרנים בחלל זה נראים סגנונות תפילה שונים – מהתבודדות ועד שירה משולהבת של קהל שלם. סרטונים אחרים מלווים בפעם הראשונה מלאכות ייחודיות לחסידים, כגון תהליך תפירת מגבעת הפרווה המזוהה עמם, ה'שטריימל', ומגבעות לבד שחורות טיפוסיות.

6. החלל האחרון מוקדש לדמותו של האדמו"ר, מנהיגם הרוחני והחברתי  של החסידים. בתצוגה חפצים השייכים לאדמו"רים, שמיוחסות להם תכונות מיסטיות כמו לקמיעות, ובהם גביעי קידוש העשויים ממטבעות שנתן האדמו"ר ומעיל עליון שלבש האדמו"ר מוויז'ניץ. המעיל הוא חלק מקיר הבגדים הצבעוני שתלויים בו הבגדים המיוחדים לאדמו"רים בלבד. פריט חשוב בתצוגה זו הוא כתר תורה מזהב מחצר רוז'ין המלכותית, בהשאלה ממוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון.

בחדר סמוך מוקרנים סרטונים המתעדים את מנהג ה'טיש' החסידי המפואר הממחיש את מעמדו המרכזי של האדמו"ר. בטיש מתאספים חסידיו סביבו בעודו טועם מהמאכלים המוגשים לו.  לאחר כל מנה מחולקים "שיריים" לנוכחים, הרואים באכילתם משום סגולה. ה'טיש' נמשך שעות ארוכות והוא גם הזדמנות לשירת זמירות וניגונים ומדגים היטב את העצמה הרגשית המרכזיתת כל-כך לחיים החסידיים.

תחריטים וציורים מאוספיו הנרחבים של מוזיאון ישראל הנוגעים לחייהם של חסידים מוצגים אף הם.

אוצרת התערוכה אסתר מוצ'בסקי-שנפר, אוצרת באגף לאמנות ותרבות יהודית ע"ש מנדל במוזיאון ישראל, ירושלים.

 


 
באמצע הקיץ -  לילה אחד מיוחד במינו
לא רוצים לישון...
הפנינג לילה לכל המשפחה במוזיאון ישראל
יום ג' 7.8  בין השעות 19:00 - 23:00

 זה קורה רק לילה אחד בשנה. במקום ללכת לישון באים למוזיאון ישראל וחווים לילה משפחתי בהשראת תערוכת אגף הנוער לילה טוב.
מה קורה כשלילה ואמנות נפגשים במוזיאון? ומה קורה כשאליהם מתחברים אורחי לילה נוספים: עטלפים, כוכבים, מספרי צ'יזבטים, פותרי חלומות, אמן המפסל באור, ועוד אורחים?
האירוע "לא רוצים לישון" נותן לילדים הזדמנות מיוחדת במינה לבלות במוזיאון ישראל כפי שלא חוו אותו מעולם. האמן יאיר רשף יוביל תהליך פיסול המוני באמצעות אלפי יחידות תאורה קטנות. לצד יצירות האמנות של רשף ושל הקהל יתקיימו סדנאות בגופי תאורה בהנחיית מורים-אמנים מצוות אגף הנוער.  בגן האמנות ייערכו סיורים מודרכים בחושך באמצעות פנסים ובאחת הפינות בגן יתארחו מדריכים מחטיבת מדעי החלל של האוניברסיטה העברית אשר יסבירו באמצעות טלסקופ את מערכת הכוכבים ובמיוחד את כוכב שבתאי אשר יזרח באופן יוצא דופן דווקא בתאריך זה.  המומחה לעטלפים, ד"ר ערן לוין, יערוך לקהל היכרות עם היונק-המעופף האהוב עליו ויסביר מדוע העטלף הוא בעל חיים מיוחד במינו. אוהבי החושך יוכלו גם לשמוע סיפורי לילה מפחידים מפיו של דביר סורמלו ולדבר על חלומות ומשמעותם עם מומחית לדבר. תיאטרון הקומקום יציג את מופע הליצנות "לילה במוזיאון" מספר פעמים במהלך הלילה וההרכב המוזיקאלי 443 ילווה את האירוע בשירי לילה אפלוליים במיוחד.

האירוע אמנם מתחיל בשעה שבע בערב אך מי שיגיע קודם יוכל להשתתף בפעילויות הקיץ המיוחדות של אגף הנוער כגון חצר הקיץ הפעילה, סדנת המיחזור, שעת סיפור בספרייה וכו'.
האירוע כלול במחיר הכניסה למוזיאון, הכניסה לילדים ללא תשלום.
  
לילה כל היום
בכל שעה, בכל יום, במוזיאון ישראל – פעילויות קיץ לילדים ומשפחותיהם

חצר קיץ פעילה: דמיינו לכם מקום סגור ואפלולי ובו פינות חשוכות של יצירה, בישול, משחק והאזנה לסיפורי אלף לילה ולילה. באווירה קרירה ואפלולית חצר הקיץ המפורסמת של אגף הנוער הופכת להמשך ישיר ופעיל של תערוכת "לילה טוב" המוצגת באגף. ילדים בני 6 ומעלה יוכלו לפסל בחושך, לעצב פנסי נייר, ליצור עטלף אמתי (כמעט) ולהכין עוגיות ירח וכוכבים. ילדים צעירים יותר ינסו לדוג את הירח ויאזינו לסיפורי אלף לילה ולילה.
  
ועוד לילדים בכל הגילאים:
לילה במוזיאון: סיור פעיל למשפחות בעקבות הלילה. בעזרת פנסים ואביזרי לילה נסתובב ברחבי המוזיאון ונכיר סודות של לילה. איך הדליקו אש? למי התפללו בלילה? איזה סיפורים סיפרו? ואיך התגברו על הפחד מהחושך. כל אלה בסיפור, משחק ויצירה ובהשראת התערוכה לילה טוב.

סדנה לאור ירח: בסדנת המיחזור כפתור הופך לכוכב, צלחת לירח, פסולת תעשייתית הופכת לאמנות. בעקבות התערוכה לילה טוב יוכלו ילדים ליצור עולם ומלואו באמצעות חומרים ממוחזרים ופסולת ממפעלי תעשייה. עם הרבה דמיון והדרכה צמודה, בחדר שכולו פיג'מות ומצעי לילה, נפליג לעולם לילי וקסום לאור ירח.

ספר שחור, ספר לבן:  ספריית האיור מזמינה ילדים לסיפורי חושך, לאיורי לילה ולמה שביניהם. הספרייה מציעה אוסף עצום של ספרי ילדים מאוירים מכל העולם ותערוכה של זוכי פרס האיור לספרי ילדים 2012. בכל יום, לכבוד תערוכת לילה טוב תתקיים שעת סיפור מיוחדת במינה המציגה את המעבר בין היום ללילה באמצעות ספרים שחורים וספרים לבנים.

חצר קיץ לגילאי 6 ומעלה
30 ₪ למשתתף/ת
25 ₪ לבעלי מנוי משפחתי
 
בחודש יולי (החל מ-17.7)
בכל יום שלישי 16:00 - 19:00

בחודש אוגוסט (עד 24.8)
א', ב', ד, ה',  10:00 - 15:45
ג' 10:00 - 14:00  16:00 - 19:00
ו'  10:00 - 12:30
בנדיבות הידידים הבריטיים של המוזיאונים לאמנות בישראל

לילה במוזיאון: סיור פעיל לילדים בעקבות הלילה בגלריות המוזיאון
  לגילאי 6 - 12
20 ₪ למשתתף/ת
15 ₪ לבעלי מנוי משפחתי
בחודש אוגוסט (עד 24.8)
א', ב', ד, ה',  12:00 ; 14:00
ג' 12:00 ; 14:00 ; 15:30
ו'  12:00

סדנה לאור ירח בחדר המיחזור
                       לגילאי 3 ומעלה
15 ₪ למשתתף/ת
10 ₪ לבעלי מנוי משפחתי
בחודש יולי
כל יום ג' 16:00 - 19:00
בחודש אוגוסט (עד 24.8)
א', ב', ד, ה',  10:00 - 15:00
ג' 10:00 - 13:00  15:00 - 18:00
ו'  10:00 - 13:00

ספר שחור, ספר לבן  בספריית האיור
לגילאי 4 - 6
20 ₪ למשתתף/ת
15 ₪ לבעלי מנוי משפחתי

בחודש יולי
בכל יום ג' 17:00
בכל יום ו' 11:00
בחודש אוגוסט (עד 24.8)
א' - ה' 11:00
ספריית האיור פתוחה בכל יום

לפרטים נוספים  בחודשים יולי-אוגוסט  http://www.imj.org.il/Youthwing_Hebrew
 

 

 


דרור דאום, ליקוי מאורות
עבודת קיר II
23.4.2012
דרור דאום צילם בווידאו מקטעים משלטי חוצות אלקטרוניים גדוליממדים הבולטים במקומות מרכזיים בארץ. הלוחות בנויים בטכנולוגיית לֶדים - אלפי נורות זעירות הנדלקות וכבות בתזמון קבוע ויוצרות את הדימוי המרצד. דאום התמקד בצילומיו ב“אזורי הליקוי“, אותם איים של כתמים שחורים. הוא הגדיל אותם בעשרות אחוזים עד שהתקבלה עבודת וידאו מופשטת וגאומטרית המזכירה סָריג )גריד(, בלי כל זכר לתוכן המקורי משלט הפרסום.
בהתקרבות הקיצונית של המצלמה ובחשיפת הטכנולוגיה המשמשת בשלט, היצירה חותרת תחת המסר השיווקי שלו, שכן מושא הצריכה עצמו מתפוגג עד להיעלמותו המוחלטת. מדימוי ממוקד, שנועד לתפוס את העין ולגרות את החושים, מתקבל דימוי לא צפוי, משובש ואקראי.ועם זה, ריצודי האור המרהיבים וגודל הדימוי המוקרן - כגודל שלט חוצות - מפתים גם הם את העין ויוצרים מופע מסוג אחר.
הנקודות הצבעוניות המרצדות בעבודה מזכירות את ציורי האמנים הפואנטיליסטים מסוף המאה ה– 19 המוצגים באולם האמנות האימפרסיוניסטית הסמוך. אמנים אלו חקרו את תהליך הראייה וניסו להבנות את הנוף באמצעות פירוקו לחלקיקי צבע קטנים. גם יצירתו של דאום עוסקת בתשתית הצבעונית היוצרת את הדימוי, אך שלא כמותםת אצלו הפירוק הוא מטרה שבאה להדגיש את השיבושים ואת הליקויים שבבסיס קיומו של הדימוי. 


         
מוזיאון ישראל, ירושלים מצטרף ל-Google Art Project
ומשיק גלריות וירטואליות יחד עם יותר מ-500 יצירות מן האוספים
הפרויקט החדשני מאפשר לקהל המקוון לבקר במוזיאונים הגדולים של העולם

ירושלים, ישראל, 3 באפריל, 2012 - מוזיאון ישראל, ירושלים הצטרף היום ל-Google Art Project  (www.googleartproject.com) ובכך פותח את אולמותיו ומציג מאות מיצירות האמנות החשובות שבאוספיו לצפייה מקוונת של גולשים ברחבי העולם. הצטרפות המוזיאון היא חלק מהרחבה גלובלית משמעותית של פרויקט Google Art המונה כיום 151 מוזאונים שותפים ב-40 מדינות, לעומת 17 מוזאונים מ-9 מדינות שהיו בפרויקט עם השקתו בפברואר 2011. יותר מ-30,000 מוצגים ברזולוציה גבוהה ממוזאונים ברחבי העולם זמינים כעת לצפייה, לעומת 1,000 היצירות שהיו זמינות לצפייה בעת השקת הפרויקט.

Google Art Project כולל 520 מהמוצגים החשובים ביותר באוספיו הגדולים של מוזיאון ישראל המוצגים ברזולוציה גבוהה ומאפשר לבחון אותם לפרטיהם ולקרוא מידע על המוצגים ועל האמנים שיצרו אותם. הגולשים יכולים גם לשוטט באופן וירטואלי במרחבי המוזיאון וגניו ובאולמות תצוגת הקבע של המוזיאון, באמצעות טכנולוגיית Google Street View.

"האוספים האנציקלופדיים של מוזאון ישראל הם משאב יקר-ערך המעשיר את הבנתנו ואת ההערכה שלנו לתרבות העולם משחר ההיסטוריה ועד היום", אמר ג'יימס סניידר, מנכ"ל מוזיאון ישראל ע"ש אן וג'רום פישר. "האוספים שלנו אוניוורסליים ומייצגים כמעט כל תקופה ותרבות בתולדות האנושות. אנו נרגשים להרחיב את השותפות שלנו עם Google ולהצטרף לפרויקט האמנות המעמיד 500 מהאוצרות הגדולים ביותר באמנות, בארכאולוגיה של ארץ-הקודש ובתרבות היהודית לרשות צופים למיניהם ברחבי העולם".

כמה מהיצירות החשובות ביותר המוצגות לצפייה ב- Google Art Project  הן:
• מסכה נאוליתית מאבן, מלפני 9,000 שנה, מחירבת דומא: מהמסכות העתיקות ביותר שנמצאו עד היום. הפנים המגולפים שייכים לקבוצה נדירה מאוד של מסכות אבן שנוצרו לפני כ-9,000 שנה ונתגלו במדבר יהודה וסביבתו.
• מדליון ארד של טיטוס: מטבע נדיר ועתיק זה, המתוארך לשנת 80 לספירה, מתאר את הקולוסיאום ברומא שהקמתו מומנה בשלל שנתפס ביהודה לאחר דיכוי המרד היהודי הראשון.
• פנים בית-הכנסת ויטוריו ונטו, צפון איטליה, 1700: פנים בית-הכנסת העתיק מהעיר הקטנה ויטוריו ונטו שליד ונציה, באיטליה, שוחזר במלואו על סגנון הברוק האיטלקי האופייני לו.
• תכשיטי הכלה היהודייה מג'רבה שבצפון-אפריקה: עדיים אלה, מעוטרים לתפארת במוטיבים של גרעיני שעורה, דגים, ציפורים וחמסות, נוצרו על פי האמונה כדי להבטיח את פוריות הכלה היהודייה וכדי להגן עליה מפני עין הרע.
• חבצלות המים מאת קלוד מונה, 1907: זהו אחד הציורים השלווים והמהורהרים ביותר מבין נופי המים של הצייר הנודע. בתמונה זו, נוף המים נעלם מן העין ושושני המים עומדות במרכזו, משתרעות לכל רוחב הבד.

"Google מחויבת להעלאת האמנות והתרבות לאינטרנט ולהופכן לנגישות גלובאלית," אמר פרופ' יוסי מטיאס, מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של Google בישראל. "פרויקט האמנות החדש והמורחב ממחיש את מחויבותנו לכל סוגי האמנות, התרבויות והציביליזציות בכל קצוות תבל. בכמה הקשות עכבר יכולים המשתמשים לגלות מבחר עצום של ציורים, פסלים, אמנות רחוב וצילומים. איכות התמונה ויכולת הצפייה והתקריב מאפשרים לשוחרי האמנות לגלות היבטים דקים של הציורים ומוצגים אחרים אשר מעולם לא נצפו כה מקרוב".

התכונות העיקריות של פרויקט האמנות המורחב של Google  הן:
•  תמונות Street View מוצגות כעת באיכות טובה יותר מאשר הגרסה המקורית של Google Art Project ומאפשרות ניווט חלק ביותר מ-385 חדרים במוזיאונים נבחרים. אפשר לבחון את פנים הגלריות גם היישר מ- Street View in Google Maps.
• הגולשים יכולים לדפדף בתוכן לפי שמות האמנים, יצירותיהם, סוג האמנות, שם המוזאון, מדינות, אוספים ותקופות היסטוריות.
• 44 מוזאונים בחרו יצירת אומנות אחת שצולמה לפרטי פרטים בררזולוציה גבוהה במיוחד. טכנולוגיה זו הנקראת "גיגה- פיקסל",מכילה קרוב ל-7 מיליארד פיקסלים בתמונה אחת, המאפשרים לצופים לחקור פרטים של משיחות המכחול ושל הפטינה הרבה מעבר ליכולתה של עין אנושית.
•  תכונת ‘Create an Artwork Collection’  ("צור אוסף אמנות") מאפשרת למשתמשים לשמור תמונות של יצירות ספציפיות ולהקים אוסף פרטי משלהם. ניתן להוסיף הערות לכל תמונה ולשתף משתמשים אחרים באוספים שלמים.

ח"כ לימור לבנת, שרת התרבות והספורט אמרה: "זהו יום גדול לתרבות הישראלית ויום גדול עוד יותר לשוחרי תרבות מכל רחבי העולם. הודות לפלטפורמה החדשנית של Google Art, כל שוחר תרבות עם חיבור לאינטרנט, בכל מקום  בעולם, יכול לקיים סיור וירטואלי ברחבי מוזיאון ישראל. זו אמנם לא כמו החוויה הגלומה בביקור פיזי כאן, אבל זה קרוב, וזה מעורר השראה. ההתקדמות הטכנולוגית שעוברת על העולם בשנים האחרונות יוצרת מהפכה בסצנת התרבות העולמית והיא לא פוסחת  על התרבות הישראלית".

השותפות בין מוזיאון ישראל ל-Google היא המשך לשיתוף הפעולה שהתקיים עם העלאת מגילות מדבר יהודה למרשתת. פרויקט הדיגיטיזציה של המגילות הגנוזות שהחל בסתיו 2011 (dss.collections.imj.org.il) מאפשר לחוקרים ולקהל הרחב לבחון מקרוב את הטקסטים התנ"כיים העתיקים בפירוט שלא התאפשר  עד כה.
ד"ר סוזן חזן, אוצרת למולטימדיה, מייצגת את מוזיאון ישראל בפרויקט האמנות של Google יחד עם עמליה קשת, מנהלת המחלקה לשירותי צילום וזכויות יוצרים במוזיאון ישראל.

למידע נוסף אודות Google Art Project, בקרו ב-https://sites.google.com/a/pressatgoogle.com/art-project/
וב-YouTube ב- http://www.youtube.com/googleartproject.
לפרטים נוספים על Google ניתן לפנות ל:
פול סולומון – [email protected]  - 0542451212                            
יעל הגר - שטרן אריאלי יח"צ - [email protected] 0523584132

 


 

כניסה חינם ביום העצמאות למוזיאון ישראל, ירושלים
17.4.2012
ביום העצמאות (26.4.12) יהיה  מוזיאון ישראל פתוח לקהל הרחב ללא תשלום החל משעה 10.00 בבוקר ועד 5.00 אחה"צ.
בין השעות 14.00-11.00  תיערך הרקדה המונית ברחבת היכל הספר בהדרכתה של מימי קוגן ורקדני הורה (אפרוחים) ירושלים יופיעו בריקודים ישראליים מקוריים בשלל תלבושות.
הבאים למוזיאון מוזמנים לצפות במגוון תערוכות חדשות, לחלק מהן יש מדריך קולי אישי:
דגם ירושלים בימי בית שני - "עלייה לרגל" לבית המקדש המשוחזר ולירושלים בשנת 66 לספירה.
פנס הקסם – הזדמנות אחרונה לפני נעילת התערוכה לחזות ברכישות חדשות של אמנות עכשווית הנוגעות ברעיון ההיקסמות.
על אהבה ומוות – רובנס ואדוניס
על אודות מלאכים – תערוכה שבמרכזה דמות המלאך באמנות.
לילה טוב – תערוכה חדשה לכל המשפחה באגף הנוער. התערוכה עוסקת במעבר מן היום אל הלילה.

 


 

  
מוזיאון ישראל קיבל במתנה 200 צילומים מאת חלוץ הצילום התיעודי אז'ן אטז'ה
70 מצילומיו יוצגו לראשונה בישראל בתערוכה בבית טיכו
הפתיחה 23.3.2012

מוזיאון ישראל קיבל במתנה 200 צילומים שצילם חלוץ הצילום התיעודי אז'ן אטז'ה. הצילומים הגיעו למוזיאון באמצעות שתי תרומות של ידידי המוזיאון ותומכיו בארה"ב -  בני הזוג פמלה וג'ורג' רור ותורם אנונימי. תרומה זו מוסיפה נדבך חשוב לאוספי המחלקה לצילום הכוללים יותר מ-55,000 פריטים מראשית ימי הצילום ועד ימינו.

ניסן פרז, אוצר בכיר של המחלקה לצילום במוזיאון ישראל, אוצר את התערוכה בבית טיכו: "אז'ן אטז'ה – פריז זה זה".

היצירה הצילומית של אז'ן אטז'ה (1857 - 1927) היא ציון דרך בתולדות הצילום ונדבך מרכזי בצילום התיעודי. נושא צילומיו היה פריז וסביבתה כפי שהם באים לידי ביטוי במרחב הציבורי, באדריכלות, בנוף ובחפצי היומיום. בתים, רחובות, גנים טירות ופרטי בניין חיצוניים ופנימיים היו נתונים אז בתהליך של שינוי בעקבות המודרנה. תערוכה זו היא התערוכה הראשונה שמציגה את צילומיו של אטז'ה בארץ.

ימאי, שחקן, צייר, צלם - חייו של אטזיה היו ונותרו בגדר חידה אך אין ספק שיצירתו, אשר נחקרה ותועדה לרוחבה ולעומקה השאירה את חותמה על אמנות הצילום. כשלושים שנה, מאמצע שנות ה־90 של המאה ה־19 ועד יומו האחרון, ובלי שזכה להכרה רשמית בפועלו, דבק אטז'ה במשימה שהציב לעצמו: לתעד את החיים בצרפת, את התרבות ואת ההיסטוריה של פריז וסביבותיה כפי שהם באים לידי ביטוי במרחב הציבורי. פירות עבודתו, כ-0,0001 צילומים, או כלשונו "documents pour artistes" (מסמכים עבור אמנים), אשר הופקו במצלמה מיושנת ובטכנולוגיה שעבר זמנה.

צילומיו של אטז'ה משקפים מבט נקי ותפיסה חדה, ומבטאים את ניסיונו במקצועות השונים; הקומפוזיציה המדויקת והמחמירה שלהם נזקפת לעברו כצייר. הנופים המצולמים על פי רוב ריקים מאדם ושורה עליהם אווירת חורבן ובדידות, כבדידותו של המלח בים. הם גם מזכירים במת תאטרון ריקה המחכה לשחקנים שיעלו ויציגו עליה. לדברי ולטר בנימין צילומיו של אטז'ה נראים גם כזירות פשע נטושות ואפופות מסתורין, ראיות לאירועים היסטוריים.

מבטו הישיר של אטז'ה, יחד עם פרשנותו החזותית הקפדנית, ספוגים במסורות האמנותיות והאסתטיות של המאה ה־91 ובמידה מסוימת גם מזכירים את סגנונו ועבודותיו של קודמו שרל מרוויל. העובדה שהסוראליסטים הכירו בעבודתו, אימצו אותו ופרסמו את צילומיו בכתב העת La Revolution Surrealiste אין בה כדי לעשותו אחד מהם, שכן זיקתו לסוראליזם הייתה לא מודעת. עם זה, ההכרה בכוחו של הדימוי שבצילומיו מלמדת על חשיבותם ועל ייחודם. אטז'ה זכה לתהילה רק כמה עשורים לאחר מכן אך השפעתו המתמשכת על עולם הצילום ניכרת עד היום.

 


 

מוזיאון ישראל מציג בבית מני , תל-אביב
תערוכה שלישית: מאוספי מוזיאון ישראל, ירושלים
22.03.2012

בית מני הוא אחד מבתיה הראשונים של שכונת "אחוזת בית". בתערוכה מוצגות עבודות מאוסף מוזיאון ישראל שבמרכזן העיר המודרנית וחוויית החיים בה במאה השנים האחרונות. מקבץ העבודות שנבחר כולל צילום, וידאו, רישום ופיסול של אמנים מהארץ ומהעולם.

העיר ואורח-החיים העירוני היו מקור משיכה כלכלי ותרבותי מאז ימי המהפכה התעשייתית באמצע המאה ה-18. כיום זו צורת החיים הרווחת. עם זה, ברור כי המרחב העירוני רוחש כוחות פוליטיים, חברתיים, כלכליים ולאומיים לצד פרקטיקות אישיות ושגרתיות המשפיעות על עיצובו וזהותו. 

אדריכלות מודרניסטית, מראות רחוב ושימוש בפסולת עירונית המופיעים בכמה מן העבודות שבתערוכה הם בסיס משותף להתבוננות לא מעורבת כביכול של האמן במאפייניו הצורניים של הנוף העירוני. לעתים, דווקא מאחורי משחק הצורות הגאומטרי, הנקי והמאוזן מסתתרת ביקורת על תהליכי העיור המואצים ועל תוצאותיהם. חיי היום-יום, תרבות הצריכה, הניכור והקונפליקטים הפוליטיים והחברתיים שעומדים במרכזה של קבוצת יצירות אחרת מבטאים חוויה אנושית ורגשית שגם היא חלק ממרקם החיים העירוניים. בעבודות אחדות העיר היא תפאורה בלבד למציאות חלופית וסוראליסטית, המערערת לרגע את מחסומי ההיגיון ומגבלותיו.

בין האמנים שעבודותיהם יוצגו בתערוכה; אנדרה קרטס, אלפרד ברנהיים, אבשלום, עידו בר-אל, גלעד אופיר, יוהנה בילינג, צאו פיי, האנה סטארקי ואחרים.

אוצרת התערוכה סיון ערן. התערוכה תוצג עד 31.7.2012.


 

  
שלישי משולש - שלוש פעילויות בכרטיס אחד
פעילות מיוחדת באגף הנוער

 מילאו כיסיי באגוזים
 יום שלישי, 20.3.12 בשעה 16.30
 
זחל עשוי מקליפות אגוזים, תלמה שולץ

שלישי משולש הוא אירוע מיוחד לילדים המתקיים אחת לחודש, ביום שלישי השלישי בחודש, באגף הנוער של מוזיאון ישראל. האירוע כולל שלוש פעילויות שונות.
לכל אירוע נושא משלו: מלאכים, ינשופים, סתיו, משקפיים - הם מקצת הנושאים שנבחרו בעבר.
הילדים מוזמנים לתור בסיורים מודרכים ברחבי הגלריות, להציץ באוספי המוזיאון, להיפגש עם מספרי-סיפורים, אמנים ואוצרים, וכמובן ליצור בעצמם בסדנאות האמנות והמיחזור.
האירוע מיועד לבני 10-4 ומחירו 39 ₪ (מלווה חינם). הזמנות בטל. 02-6771302

בשלישי משולש הקרוב, לכבוד חג הפסח המתקרב ובא, הכינו באגף הנוער תכנית מיוחדת:

20.3 יום שלישי בשעה 16.30
 מילאו כיסיי באגוזים -
* האדם הקדמון ואגוז הקוקוס — מפגש בתל הארכאולוגי עם לנה חראש-זהבי
* אמנות בקליפת אגוז — סדנה עם תלמה שולץ
* האגוז המוזהב — מיה סהר בתאטרון-בובות  על-פי ספרו של לוין קיפניס

לפרטים נוספים: טל. 02-6771302


 מוזיאון ישראל מכריז על הגשת מועמדויות לפרס שפילמן למצוינות בצילום לשנת 2012

מוזיאון ישראל, ירושלים יעניק השנה, זו הפעם השנייה, את פרס שפילמן למצוינות בצילום לעידוד מחקר בתחום.
הפרס הבינלאומי הדו-שנתי נועד לעודד מחקר בצילום והוקם ביזמת מר שלום שפילמן, מייסד מכון שפילמן לצילום. הפרס, 45,000 דולר, יאפשר לחוקרים בצילום להתמסר למחקר חדש אשר יקדם את הידע וההבנה בתחום. הפרס הראשון הוענק בשנת 2010 לאמנית הישראלית מיכל היימן.
את הזוכה בפרס יבחר חבר שופטים בינלאומי המורכב ממומחים בתחום האמנות והצילום.
חבר השופטים בשנת 2012:
ניסן פרז, אוצר בכיר לצילום ע”ש נואל והרייט לוין במוזיאון ישראל
אן טקר, אוצרת לצילום במוזיאון לאמנות ביוסטון, ארה"ב
פרופ' בודו פון דוויץ, סמנכ"ל ואוצר לצילום במוזיאון לודוויג, קלן, גרמניה
פרופ' דנה אריאלי-הורוביץ, ראש המחלקה להיסטוריה ותאוריה, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב
פרופ’ חנן לסקין, מייסד המחלקה לצילום, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ויועץ אקדמי לבתי-ספר לאמנות ולמוסדות תרבות בארץ
הפרס הוא בינלאומי והוא מוצע לחוקרים וצלמים שיש להם הישגים מוכחים בעולם הצילום ושבכוונתם ליצור עבודה או מחקר חדשים בתחום. המועמדים יוגשו בידי אנשי מקצוע מומחים ומוכרים הקשורים למוסדות תרבות ואקדמיה.
מועמדויות יתקבלו עד 1 בספטמבר 2012. השיפוט הסופי יהיה בתחילת אוקטובר ושם הזוכה יפורסם בסופו.
תקנון הפרס המלא וטופסי ההרשמה באתר הפרס:http://www.imj.org.il/shpilmanprize
הכתובת לפניות בדוא"ל:[email protected]

 




 


יקוב יורדנס, פלמי, 1593–1678
המלך שותה! (חגיגת הלילה ה-12), 1645 בקירוב
צבעי-שמן על בד
מתנת גייפריד וסול סטיינברג, ניו-יורק, לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב

יקוֹב יוֹרדנס היה אחד מציירי הבּרוק הפלמיים החשובים שבמאה ה-17 הוציאו את שמה של אסכולת אנטוורפן למרחוק. השניים האחרים היו רבי-האמנים פּטר פּאוּל רוּבּנס ואנתוֹני ון-דייק. אחרי מותו של רובנס בשנת 1640 היה יוֹרדנס לצייר התמונות הגדולות המבוקש ביותר באנטוורפן. ואולם שלא כעמיתיו למקצוע, הוא לא נסע ללמוד ציור באיטליה ולא ביקש להגיע לפסגות אינטלקטואליות וחצרוניות אלא בילה את רוב ימיו באנטוורפן, ואווירה פלמית טיפוסית שורה על יצירתו.

אף שרבים מציוריו היו ציורי מזבח או תמונות שנושאיהן מיתולוגיים ואלגוריים, נודע יורדנס בעיקר בזכות ציורי הזַ'אנְר גדולי-הממדים שצייר, כגון "המלך שותה". אלה משלבים בתוכם את מבטם של הציירים בני משפחת ברויגל על תמונות מחיי היומיום עם הממד המונומנטלי של יצירות רוּבּנס. את הציור המוצג כאן צייר יורדנס כשהיה בשיאו. נושאו היה מן הנושאים החביבים עליו והוא שב ותיאר אותו כמה וכמה פעמים בווריאציות שונות.

ערב חג ההתגלות הנוצרי, ה"אֶפִּיפַניָה", נחוג ביום ה-12 לחג המולד, ומכאן שמו "הלילה ה-12". זהו חג של אוכל, יין ושמחה אשר נחוג בקרב המשפחה המורחבת לזכר ביקור שלושת המאגים, המלכים האמגושים, שבאו להעריץ את ישו התינוק בבית-לחם; חג של משתאות עליזים שבו אחד מבני המשפחה מוכתר למלך לערב אחד. הרגע המתואר בציור הוא הרגע שבו זקן המשפחה מוכתר ל"מלך" ובני משפחתו הם נתיניו. המלך מרים את גביע היין, לשמע הקריאה "המלך שותה!" המושמעת מפי בן המשפחה שמאחוריו המתחזה לליצן החצר.

החגיגה, שמצוירת כשילוב של סצנת ז'אנר תוססת עם תיאורי טבע דומם משובחים, מתרחשת בחוץ ורק השמים הכהים מלמדים על מזג האוויר החורפי. 15 הדמויות (והכלב) המאכלסות את הציור נתונות בעיצומה של החגיגה: אוכלות, שותות ומלהגות, ואחדות מהן כגון הגבר המקיא בפינה משמאל או הפעוט שמשתין מצדו השני של השולחן נותנות דרור לצורכיהן הגופניים ומתעלמות מכללי הנימוס.

השולחן עמוס דברי מאפה, פירות ובקבוקי משקה, חלקם הוצבו בגיגיות בחזית התמונה לשמור על צינת המשקה. המתבונן כמעט מריח את הצלופחים המטוגנים ואת ריחו המתקתק של הוופל העסיסי. משפחה זו נהנית מן החיים במלואם והצייר גאה להציג את סגנון החיים של תושבי דוכסות ברבנט ואת אופיים העולץ.

  


 

 


אדם, תנועה, סביבה
תערוכה ארצית של תלמידי מגמות אמנות בישראל

כ- 50 יצירות אמנות של בני נוער מצטיינים מברחבי הארץ יוצגו בתערוכה יחידה במינה שתיפתח החודש במוזיאון ישראל, ירושלים.
התלמידים שיצירותיהם יוצגו נבחרו מתוך מאות בני נוער הלומדים במגמות ללימודי אמנות בתיכונים ברחבי הארץ והשתתפו בפרויקט ארצי של משרד החינוך ושל אגף הנוער והחינוך לאמנות במוזיאון ישראל, שהתקיים השנה.
השנה עסק הפרויקט בדימוי הגוף, בתנועה ובמודעות לסביבה, והוא נערך במסגרת הנושא השנתי של משרד החינוך 'אורח חיים בריא'.
אוצר התערוכה: אלדד שאלתיאל.

בתי הספר המשתתפים בתערוכה "אדם תנועה סביבה"

1. בית הספר התיכון ע'ש גולדה , פתח תקווה
2. האולפנה לאמנויות, ירושלים
3. בית הספר התיכון ע'ש זיו, ירושלים
4. בית הספר לאמנויות רעות, חיפה
5. בית הספר התיכון הראל, מבשרת ציון
6. בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה, ירושלים
7. בית הספר התיכון ליאו בק, חיפה
8. בית הספר התיכון לאמנויות מוזה, תל אביב יפו
9. בית הספר התיכון ארצי לאמנויות לאמנויות תלמה ילין, גבעתיים
10. טריפתיכון, אגף הנוער והחינוך לאמנות, מוזיאון ישראל, ירושלים

התערוכה תוצג באולם התחתון של אגף הנוער ע"ש רות
פתיחה: 24 בפברואר 2012
סגירה: 3 מרץ 2012

פורקן, זכוכית וסיליקון. ענבל קול, בת 18, תיכון מקיף גילה.


  

לילי ספרא תורמת למוזיאון ישראל את יצירתו של גרהרד ריכטר "ציור מופשט (849-3)" משנת 1997
ירושלים, 15 בינואר 2012

מוזיאון ישראל מודיע כי ידידת המוזיאון והשוחרת הוותיקה לילי ספרא תרמה  את יצירתו של גרהרד ריכטר "ציור מופשט (849-3)" למוזיאון לזכר בעלה, אדמונד ג' ספרא, שהיה מתורמיו החשובים. היצירה המופשטת המונומנטלית מצוירת בגוני אדום וכחול, והיא מוצגת  בימים אלה באולם ספרטוס בכניסה לאגף אדמונד ולילי ספרא לאמנויות אשר עוצב מחדש בנדיבות קרן אדמונד ג' ספרא כחלק ממיזם חידוש המוזיאון שהושלם בחודש יולי 2010.
ג'יימס סניידר, מנכ"ל ע"ש אן וג'רום פישר אומר: "אנו מודים מעומק הלב ללילי ספרא על מתנה נדיבה זו ועל התמיכה רבת השנים שלה ושל אדמונד בעלה במוזיאון ישראל. ציור מופשט (849-3) היא תוספת נכבדת לאוספי האמנות העכשווית ואנו שמחים על כך שהיא מעתה חלק מחוויית התרבות החזותית שאנו מציעיים לקהל המבקרים. תרומה זו מדגישה את המסורת של הרחבת האוספים במוזיאון באמצעות מתנות רבות חשיבות."
לילי ספרא אמרה: "לכבוד הוא לי לציין את זכר בעלי באמצעות הענקה של יצירה יוצאת מגדר הרגיל זו למוזיאון ישראל, מוסד שהיה יקר מאוד ללבו ושכעת הודות לחידוש שנעשה בו לאחרונה מספק ליצירות רקע מרשים ויפה אף יותר מבעבר. אינני יכולה לחשוב על בית ראוי יותר לציור זה ואני רווה נחת מהמחשבה שהוא ייתן השראה למבקרים מהארץ ומהעולם לדורי דורות.".
גרהרד ריכטר (יליד 1932) נחשב מהחשובים שבאמנים בדורו; מאז שנות ה-60 הוא עוסק בציור, חוקר את התחום בציורי טבע דומם, עבודות מופשטות וציורים פיגורטיוויים מונוכרומיים המבוססים על צילום. ציור מופשט (849-3) הוא הציור השלישי והאחרון בסדרה החוקרת מחווה מופשטת וצבעוניות  עזה  והוא מסכם תקופה ממושכת של חקירתה הציור המופשט. הציור , שמידותיו  x 2  3מ', כולל שכבות מגורדות של צבע על פני בד הנראה אינסופי, ומדגים את השיטה הייחודית של ריכטר לבנייה הדרגתית של ציורים - הנחת שכבות צבע לסירוגין ואז מריחה וגירוד הצבע במגב -– צעד המותיר את עקבות פעולותיו על הבד. בסדרה זו של ציורים (849) השלים האמן את תהליך היצירה באמצעות קילוף פיסות מן השכבה החיצונית היבשה מה שיצר מראה פגום המספק גם חלון לתהליך עבודתו. באוסף מוזיאון ישראל נכללת גם יצירתו של ריכטר ציור מופשט (אדום, מטושטש) 743-3 משנת 1991 בהשאלה ארוכת טווח מאוסף פרטי.
מערכת היחסים ארוכת השנים בין מוזיאון ישראל לבין אדמונד ולילי ספרא החלה כבר בימים שבהם הקים טדי קולק את המוזיאון והיא כללה סיוע לרכישות חשובות, כגון כתב היד "תורת היחסות" של אלברט איינשטיין ותמיכה שוטפת בהפעלת המוזיאון. ב-2009 קיבל מוזיאון ישראל 12 מיליון דולר מקרן אדמונד ג' ספרא לייסוד קרן לחידוש  האגף לאמנויות הקרוי כעת על שמם.
גברת לילי ספרא המשיכה את מסורת הפילנתרופיה של בעלה, מר אדמונד ג' ספרא, מהבנקאים הגדולים  במאה ה-20 ומייסד קרן אדמונד ג' ספרא. מאז שנת 2000 גברת ספרא יושבת בראש הקרן, התומכת במאות מיזמים בתחומים חינוך, מדע ורפואה, דת, תרבות וסיוע הומניטרי בלמעלה מ-40 מדינות. היא אספנית אמנות נלהבת ונוסף על תמיכתה במוזיאון ישראל היא תומכת במוסדות אמנות אחרים, ובהם: הגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון, מוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק, מכון קורטולד לאמנות בלונדון, ארמון ורסאי ומוזיאון הלובר בפריז, שבו ב"חדר אדמונד ולילי ספרא" מוצגות היצירות שתרמו היא ובעלה.


  

  "על אהבה ומוות – רובנס : ונוס ואדוניס"
תערוכה חדשה במוזיאון ישראל - הפתיחה 10.1.2012
 
זוהי תערוכה ראשונה בסדרת תערוכות "פוקוס" וראשונה מסוגה במוזיאון ישראל. התערוכה בוחנת יצירות מופת באוסף המוזיאון, ויוצרת חיבור מחקרי המתמקד ביצירה אחת כל פעם ומשחזר את תהליכי העבודה של האמן בטרם ייצור את העבודה הסופית. התערוכה הראשונה מתמקדת ביצירתו גדולת הממדים של האמן פיטר פול רובנס "מות אדוניס" משנת 1614 בקירוב ובוחנת כיצד נולדת יצירת מופת בסדנתו של היוצר הגאון. בתערוכה רישומי הכנה ומתווה שמן של רובנס שקדמו לציור הסופי כמו גם הדפסים בעקבות יצירותיו. כמו כן מוצגים ציורים, רישומים והדפסים מן המאה ה-17 העוסקים במות אדוניס, הן מאוספי מוזיאון ישראל הן באמצעות השאלות ממוזיאונים נודעים בעולם.
 
סר פטר פול רובנס הוא אחד מאמני הברוק החשובים ביותר וללא ספק המוכר והמשמעותי מבין האמנים הפלמים של המאה ה-17. הוא מוכר בזכות ציוריו גדולי המידות ובעלי הקומפוזיציה המורכבת. בנוסף להיותו אמן ברוך כישרונות הוא היה גם בעל סדנה מרובת שוליות, אספן, אדם משכיל מאד ולימים אף דיפלומט בשירות הכס הספרדי והאנגלי. 
 
במרכז התערוכה, כאמור, ציורו "מות אדוניס". יצירה גדולה זו נוצרה באנטוורפן כשרובנס היה בעל סדנה שוקקת פעילות שטיפלה בהזמנות רבות ביניהן גם לציורים בנושאים השאובים מהמיתולוגיה הקלסית ומן הנצרות.
בציור זה מופיע סיפורו של בן התמותה יפה התואר, אדוניס, כפי שסופר מפי משוררים קלסיים כביון איש סמירנה ואובידיוס הרומי. שני הטקסטים מגוללים את פרשת חייו הקצרים והטרגיים של אדוניס, הצייד הצעיר, שהיה מאהבה של ונוס אלת היופי והאהבה ומת מוות אכזרי במהלך ציד חזיר הבר. הציור מתאר את רגע מותו של אדוניס יפה התואר ואת ונוס ושלוש הגרציות מקוננות עליו.
כיוון שהנושא הקשור באגדות על אודות אהבותיהם של בני האולימפוס ובני האדם היה פופולרי בימי הרנסנס והבארוק, אפשר היה למצוא אותו באיורים לספרים, בהדפסים ובציורים קטני מידות שהתאימו לשוחרי הנושא בין משכילי התקופה.
 
בין המשאילים לתערוכה יצוינו המוזיאון הבריטי, המוזיאון הלאומי של דנמרק, מוזיאון פיצוויליאם בקיימברידג', המוזיאון של אוניברסיטת פרינסטון, מוזיאון דאליץ' לציור בלונדון, מוזיאון תל אביב לאמנות והספרייה הלאומית של ישראל.
התערוכה מציעה סוג אחר, מהורהר-קמעה של התבוננות, כיאה לאותו כובד הראש שבו נוצר הציור העומד במרכזה.
אוצרת התערוכה: שלומית שטיינברג.
התערוכה תוצג במוזיאון עד 6 במאי 2012


 
  בניית אתרים  בניית אתרים