אגף אדמונד ולילי ספרא לאמנויות   בית טיכו

בית טיכו

הדפסשלח לחבר
 
  

בית טיכו, הממוקם במרכז העיר, רווי באווירת ירושלים של פעם ובאמנותה של הציירת הישראלית האהובה אנה טיכו (1980-1894). בבוקרו של כל יום שישי נהנית האוזן מצלילי מוסיקה ומקונצרטים בביצועם של אמנים עולים ואחרים. הוסיפו לכל אלה ארוחה קלה במסעדת הגן הרוגעת של בית טיכו, ומזכרת או שתיים מחנות מוזיאון ישראל המצויה במקום, והרי לכם חוויה מושלמת "הרחק מהכול", ממש במרכז העיר. (לא תרצו לעזוב מבלי לקחת עמכם עותק של הקטלוג המאויר והיפהפה "בית טיכו, ציון דרך ירושלמי"). לפרטים על תיאטרון מספרי הסיפורים, על ערבי ספרות ושירה, על קונצרטים קאמריים ועל אירועים מיוחדים נוספים המתקיימים בבית טיכו - בדקו תחת הכותרת "עכשיו במוזיאון". הכניסה חופשית.

לתערוכה המוצגת בימים אלה בבית טיכו >>>

שעות
הפתיחה:
ימים א', ב', ד', ה' 10:00-17:00
יום ג' 10:00-22:00
יום ו' 10:00-14:00 


בית טיכו הוא אחד הבתים הראשונים בירושלים שנבנו מחוץ לחומות העיר העתיקה. הוא נבנה במחצית השנייה של המאה ה-19 על-ידי נכבד ערבי. משפחתו של זייפן העתיקות הנודע שפירא היתה בין המשפחות הראשונות שהתגוררו בו הבית מתואר בזיכרונותיה של בתו, מרים הארי,
(La petite fille de Jerusalem).

ד"ר אברהם אלברט טיכו ודודניתו אנה נולדו בסוף המאה הקודמת במורביה, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. ד"ר טיכו השלים את לימודי הרפואה שלו בווינה והתמחה ברפואת עיניים בבית החולים "רודולף". אנה החלה ללמוד אמנות בגיל 15, אף היא בווינה. ב-1912 נשלח ד"ר טיכו על-ידי הארגון הפרנקפורטאי "למען ציון" לפתוח מרפאת עיניים בירושלים. אנה נסעה בעקבותיו, והשניים נישאו באותה שנה. המפגש עם הנוף הירושלמי, על גבעותיו הטרשיות, הותיר רושם כה עז על אנה, עד כי התקשתה לצייר במשך שנים מספר. היא שבה לצייר בעת שהותה בדמשק, לשם נשלח בעלה במהלך מלחמת העולם הראשונה. בני הזוג טיכו רכשו את הבית בשנת 1924. הם הסבו את הקומה התחתונה למרפאת עיניים ששירתה את אוכלוסיית ירושלים, עשירים ועניים כאחת, עד מותו של הד"ר טיכו ב-1960.

                 

אנה שימשה כסייעת במרפאה. בד בבד החלה לצאת אל חיק הטבע ולהעלות על הנייר רישומי נופים הרריים ותיאורי דמויות ירושלמיות. גם כאשר שלחה את ידה במדיה אחרים, נותרו נושאי יצירתה כשהיו ברישומיה. בשנות חייהם הארוכות היו בני הזוג טיכו פעילים בחיי החברה והתרבות של ירושלים. לאחר מות בעלה המשיכה אנה לחיות וליצור באותו בית עד יום מותה ב-1980. לאמנותה יצאו מוניטין, ורישומיה מצויים במוזיאונים רבים בארץ ובעולם. אנה טיכו זכתה בתוארי כבוד ובפרסים רבים, ששיאם הכתרתה ככלת פרס ישראל בשנת 1980.



כאות הוקרה לאהבתה לירושלים הורישה אנה טיכו את הבית על אוספיו וספרייתו לאנשי העיר כדי שישמש כמרכז אמנות לשירות הציבור.

תמנע זליגמן
אוצרת בית טיכו
טל' 670-8913
 



הבית כולל:

  • תערוכה מיצירותיה של אנה טיכו
  • אוסף חנוכיות של ד"ר אברהם טיכו
  • תערוכות מתחלפות, אשר לגביהן ניתן לקרוא בארועים
  • ספריית עיון ובה ספרים על ירושלים, על אמנות ועל ספרות
  • בית קפה בגינה, המציע ארוחות קלות. פתוח בימים א'-ה' בין השעות 10:00-24:00,
  • בימי ו' בין השעות 10:00-15:00 ובמוצאי שבת מצאת השבת ועד חצות.

שעות הפתיחה:
ימים א', ב', ד', ה' 10:00-17:00
יום ג' 10:00-22:00
יום ו' 10:00-14:00

כתובת:
רח' הרב קוק 7, ירושלים  (בקרבת כיכר ציון)
טל': 6245068-02, 6244186-02

 

 

 


 תערוכה נמשכת
 הצורפוֹת:
ביאנקה אשל-גרשוני, ורד קמינסקי, אסתר קנובל, דגנית שטרן שוקן ארבע האמניות המשתתפות בתערוכה בחרו בצורפות ככלי הבעה לביטוי אישי. אף שאת
 שראתן שאבו גם מהמקומי וגם מהאישי, כל אחת מהן הגיעה לסגנון המיוחד לה. אשל-גרשוני וקנובל משתמשות בדימוי פיגורטיווי להעברת חוויותיהן וזיכרונותיהן, ואילו קמינסקי ושטרן שוקן עובדות עם צורות ופשטות יותר ואת הדגש שמות בתהליךהיצירה. מסעות–גילוי–עצמי שעברו הובילו לתרומה עצומה לצורפות האוונגרד בישראל.
התערוכה היא פרויקט משותף של מוזיאון ישראל ושל מוזיאון ראסין לאמנות ) )RAM
בוויסקונסין והיא מוצגת בארץ אחרי שנדדה ברחבי ארצות–הברית בשנים 2009-2006 .

לאתר התערוכה לחץ >>> 

 

 

 

 

 

 
  בניית אתרים  בניית אתרים