אגף אדמונד ולילי ספרא לאמנויות   אמנויות אפריקה, אוקיאניה ויבשת אמריקהאמריקההתקופה הקולוניאלית

התקופה הקולוניאלית

הדפסשלח לחבר
 
התקופה הקולוניאלית: התנגשות תרבויות

שנת 1492 מסמלת את ראשיתו של אחד ממפגשי התרבות הדרמטיים ביותר בתולדות העולם: המפגש בין עמי אירופה לעמי אמריקה, שעד אותו זמן חיו בבידוד מוחלט זה מזה ובחוסר הכרה הדדי.

תוצאת המפגש הזה היתה טראומה עמוקה ביותר של עמי אמריקה. אם באירופה הוא תואר במילים ״גילוי״ ו״כיבוש״, הרי שבעיני האוכלוסייה הילידית באמריקה הוא התפרש כפלישה, ניצול, שעבוד וכפייה של ערכים זרים ואמונות חדשות. חדירתם של הספרדים לאמריקה הביאה את האינקוויזיציה; יחד עם הפורטוגלים, האנגלים, הצרפתים וההולנדים הם שיבשו את אורחות־החיים ואת התרבויות שהתקיימו באמריקה אלפי שנים, שעבדו את אנשיהן ובמקרים רבים אף השמידו אוכלוסיות שלמות. במקומן הביאו הקולוניאליסטים עבדים מאפריקה. 90% מהם הגיעו למושבות של פורטוגל וספרד והיתר התפרשו על פני היבשת. עבודתם עמדה ביסוד השגשוג של ״העולם החדש״
והחותם האפריקני שהטביעו עליו - בל יימחה.

אשר לאמנות, תחילה הובאו חפצי האמנות הנוצרית מאירופה לאמריקה ובעקבותיהם החלו גם יוצריהם להגיע
ליבשת. אט־אט תפסו את מקומם אמנים בני המקום ובני תערובת אינדיאנים־אירופים )׳מֶסְטיסוֹ׳(, אשר יצרו בהדרכתם
של המיסיונרים. עם הזמן החלו אמנים אלה לעבוד עצמאית, ולבסוף הקימו גילדות בעלות סגנון משלהן, כדוגמת אסכולת קוּסְקוֹ שנוסדה בפרו בשנת 1688 . היות שהם לא הפרידו ביןהדת לאמנות, מיזגו היצירות והדמויות שיצרו רעיונות קדם־קולומביאניים עתיקים עם רעיונות קתוליים, וכך שימרו את המשכיותן של האמונות המסורתיות. היום נעשים ניסיונות להחיות את מסורת האבות ולשמרה.
 
  בניית אתרים  בניית אתרים