[email protected]
972-2-6708811+

חוגגים פורים במוזיאון ישראל - 10-11.3
בפורים הכניסה לילדים חינם
עשויים להפליא
תערוכת יצירות נבחרות באמנות עכשווית עד יוני 2009
כחול על גבי לבן | מסמכים חשובים בתולדות מדינת ישראל
עד 14 במארס 2009
על המפה
בתערוכה מפות סיפור ומפות משחק, מפות מקראיות ומפות סמליות - בספריית האגף הנוער - עד 22.3.2009
מרכז ההדרכות מציע הדרכה מיוחדת בתערוכה כחול על גבי לבן
לרגל פרויקט השדרוג והשיפוץ של המוזיאון אולמות תצוגות הקבע סגורים למבקרים

גולת הכתר: נדודיו של כתר ארם צובא

ממגילה למצחף

מהמגילות המקראיות שנמצאו בקומראן אנו למדים, כי בקרב ישראל רווחו כמה נוסחים של הטקסט המקראי, אם כי אחד מהם - ה"קדם-רבני" או ה"קדם-מסורתי" – נהנה ממעמד מכובד יותר (כ-40% מהמגילות כתובות על פיו!). לקראת סוף תקופת הבית השני התבסס אותו נוסח והפך לסמכותי בקרב הזרם המרכזי של היהדות: קטעי מגילות המקרא המאוחרים יותר שנתגלו במצדה, בנחל מורבעאת, בנחל חבר ובנחל צאלים הם עדות לכך. אחריהם לא מצאנו עוד טקסטים מקראיים בעברית עד לקטעי המקרא מגניזת קהיר, שנכתבו מן המאה ה-8 ואילך, חלקם באותו נוסח. עדויות לטקסט המקראי מן המאה ה-4 עד המאה ה-8 שרדו רק בזכות הנוצרים בתרגומים ליוונית, ללטינית  ועוד.

תרגומי המקרא לשפות אלה ראו אור בצורת "קודקסים" (מצחפים), כדוגמת "קודקס סינאיטיקוס" מן המאה ה-4, אשר נכתבו על גיליונות קלף שקופלו ונתפרו יחד בתוך כריכה.  המצאה טכנולוגית זו אפשרה לכתוב על שני צדי הגיליון ולדפדף בכתב-היד, אך היהודים החלו להשתמש בה רק מן המאה ה-8 ורק לצורכי לימוד ומדרש. ספרים שנועדו לקריאת חובה בבית-הכנסת (כמו ספר התורה או מגילת אסתר) המשיכו להיכתב לפי הנוהג המסורתי על מגילות, ובאותיות בלבד בלי ניקוד וטעמים. עם המעבר מן המגילה למצחף נרשמו בראשונה גם כל הוראות ההעתקה וההגייה, "המסורה", שעד אז נמסרו בעל-פה. 

 

אמנויות
ארכאולוגיה
אמנות יהודית ואתנוגרפיה
אגף הנוער
היכל הספר
גן האמנות
מוזיאון רוקפלר
בית טיכו
@ מוזיאון ישראלצור קשרבחסותכל הזכויות שמורות © מוזיאון ישראל, ירושלים 1995-2008
Sadna design  בניית אתריםבניית אתרים