[email protected]
972-2-6708811+

חוגגים פורים במוזיאון ישראל - 10-11.3
בפורים הכניסה לילדים חינם
עשויים להפליא
תערוכת יצירות נבחרות באמנות עכשווית עד יוני 2009
כחול על גבי לבן | מסמכים חשובים בתולדות מדינת ישראל
עד 14 במארס 2009
על המפה
בתערוכה מפות סיפור ומפות משחק, מפות מקראיות ומפות סמליות - בספריית האגף הנוער - עד 22.3.2009
מרכז ההדרכות מציע הדרכה מיוחדת בתערוכה כחול על גבי לבן
לרגל פרויקט השדרוג והשיפוץ של המוזיאון אולמות תצוגות הקבע סגורים למבקרים

ספריית קומראן

המגילות הכיתתיות: הפשרים

"וגם התבוננו בדברי הנביאים, וכמעט לא שגו מעולם בנבואותיהם לעתיד." (יוספוס פלוויוס, מלחמת היהודים ב, ח, יב)

כתבי הקודש עמדו בבסיס החוויה האינטלקטואלית והרוחנית של חברי העדה, ופרשנותם נועדה "לעשות הטוב והישר לפניו כאשר צוה ביד מושה וביד כול עבדיו הנביאים" (סרך היחד א: א-ג). החיבורים הפרשניים שכתבו אנשי הכת עסקו בפרשנות דיני התורה (כגון מגילת המקדש) או בפרשנות סיפורי המקרא (למשל צוואת לוי), והידועה מכולן  – בפרשנות דברי הנביאים. 

שיטת הפרשנות למקרא המכונה "פשר" נמצאה רק בקומראן, והיא נחלקת לשני סוגים: האחד –הפשרים הנושאיים (כגון 4QFlorilegium) והשני – הפשרים הרצים. בשיטה אחרונה זו מועתקים הכתובים פסקות פסקות לפי סדרם במקור, וכל פסקה מלווה בדברי הסבר. רוב הפשרים הרצים – כ-17 במספר - עוסקים בספרי הנבואה, כגון ישעיהו, נחום או חבקוק, ואחד - בספר תהילים, שגם אותו ראו אנשי העדה כספר נבואי. ההסברים המוצעים רומזים למאורעות הנוגעים לזמנו של המחבר (ומכאן חשיבותם מבחינת המחקר ההיסטורי), והם בעלי אופי נבואי. להוציא מקרים אחדים, לא מצוינים בהם שמות של אישים היסטוריים, אך מוזכרים כינויים כגון "מורה הצדק", "כהן הרשע", או "איש הכזב".


 

אמנויות
ארכאולוגיה
אמנות יהודית ואתנוגרפיה
אגף הנוער
היכל הספר
גן האמנות
מוזיאון רוקפלר
בית טיכו
@ מוזיאון ישראלצור קשרבחסותכל הזכויות שמורות © מוזיאון ישראל, ירושלים 1995-2008
Sadna design  בניית אתריםבניית אתרים