[email protected]
972-2-6708811+

חוגגים פורים במוזיאון ישראל - 10-11.3
בפורים הכניסה לילדים חינם
עשויים להפליא
תערוכת יצירות נבחרות באמנות עכשווית עד יוני 2009
כחול על גבי לבן | מסמכים חשובים בתולדות מדינת ישראל
עד 14 במארס 2009
על המפה
בתערוכה מפות סיפור ומפות משחק, מפות מקראיות ומפות סמליות - בספריית האגף הנוער - עד 22.3.2009
מרכז ההדרכות מציע הדרכה מיוחדת בתערוכה כחול על גבי לבן
לרגל פרויקט השדרוג והשיפוץ של המוזיאון אולמות תצוגות הקבע סגורים למבקרים

ארץ ישראל והתנ"ך: ישראל בימי המקרא

התקופה הישראלית הקדומה (תקופת הברזל 1  1,200 – 1,000 לפני הספירה) נקשרת באופן מסורתי עם כיבוש ארץ כנען בידי הישראלים והתנחלות שנים עשר השבטים בהנהגתם של השופטים. לפי המתואר במקרא, התאחדו הישראלים תחת שלטון יחיד כדי לעמוד בפני האיום הפלשתי. בהדרגה התגברו הישראלים על אויביהם והתפשטו ליהודה, לגליל ולנגב. החפצים שבאוסף האגף לארכאולוגיה השייכים לתקופה זו מציגים את הישויות השונות שישבו באזוריה השונים של הארץ: הכנענים, הישראלים והפלשתים. הכנענים המשיכו לשבת בערים הגדולות בעמקים; הישראלים התארגנו ביישובים מפורזים באזור ההר והגליל, ואילו הפלשתים התיישבו ברצועת החוף הדרומית ובשפלה הפנימית. כני הפולחן וכלי החרס במסורת כנענית מצביעים על רצף נוכחותם בארץ מאז תקופת הברונזה המאוחרת; סירי בישול פשוטים וקנקני אגירה גדולי ממדים,  שיוצרו בידי  יושבי ההר המרכזי, הם עדות לנוכחותם של המתיישבים הישראלים; הקרמיקה הפלשתית, המעוטרת במוטיבים של ציפורים ודגים מעידה על מקור השראתה האגאי.

התקופה הישראלית II (תקופת הברזל 2,   1,000 – 587 לפני הספירה) מכונה גם תקופת הבית הראשון. ראשיתה בממלכה המאוחדת תחת שלטון דוד ושלמה וסופה בחורבן ממלכת ישראל בידי האשורים בשנת 722 לפני הספירה, וחורבן יהודה בידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה. לממצאים מתקופה זו משמעות מיוחדת  כי הם קשורים באירועים המתוארים במקרא, בעיקר בספרי מלכים ודברי הימים ובספרי הנביאים. בין המוצגים הבולטים נמנים אלמנטים ארכיטקטוניים מעוטרים דוגמת המעקה מרמת רחל, השנהבים מארמון אחאב בשומרון וכן אוסטרקונים (שברי חרסים נושאי כתובות בדיו) וחותמות הכתובים בכתב העברי הקדום, שחלקם אף מזכירים שמות המוכרים מן התנ"ך. חשיבות מיוחדת נודעת לאסטלת 'בית דוד' מתל דן שעליה מופיע האזכור הקדום ביותר של דוד, וכן לשני קמיעות כסף שברכת הכהנים  חרוטה עליהם (ויקרא פרק ו ; כד-כו). 

חלק נכבד מן התצוגה מתמקד בממצאים מלכיש ששימשו את הצרים על העיר או הנצורים בה: ראשי חצים, אבני קלע, קשקשי שריון ושרידי קסדתו של חייל אשורי, ושרשרת שהיתה חלק מאיל לניגוח החומות. ממצאים אלה מוצגים על רקע העתק של תבליט מנינוה, בירת האימפריה האשורית באותם הימים, ועליו  תיאור המצור האשורי על לכיש. כיבוש לכיש בידי סנחריב, מלך אשור, בשנת 701 לפני הספירה מתואר במקרא (מלכים ב יז ; יג). גרסה אשורית לסיפור המצור כתובה על מנסרת חרס מוצגת לצד הממצאים מלכיש.

בית המקדש נהרס וירושלים חרבה בשנת 586 לפני הספירה, ובכך בא הקץ על ממלכת יהודה. חלק נכבד מן האוכלוסייה היהודאית הוגלה לבבל.

זמן קצר אחרי נפילת יהודה, הובסו הבבלים בידי הפרסים, והצהרת כורש מלך פרס, בשנת 538 לפני הספירה, סללה את הדרך לשובם של היהודים לציון ולבניית בית המקדש השני, שנחנך בשנת 515 לפני הספירה.

סמוך לגלריה של תקופת הברזל נמצא ביתן הכתב העברי המציג מגוון רחב של כתובות בכתב העברי הקדום. אלה כוללות כלי חרס נושאי כתובות, אוסטרקונים, חותמות, פפירוסים וכתובות קבר.
 

מיכל דייגי מנדלס
אוצרת ראשית
לאגף הארכאולוגיה

אמנויות
ארכאולוגיה
אמנות יהודית ואתנוגרפיה
אגף הנוער
היכל הספר
גן האמנות
מוזיאון רוקפלר
בית טיכו
@ מוזיאון ישראלצור קשרבחסותכל הזכויות שמורות © מוזיאון ישראל, ירושלים 1995-2008
Sadna design  בניית אתריםבניית אתרים