[email protected]
972-2-6708811+

חוגגים פורים במוזיאון ישראל - 10-11.3
בפורים הכניסה לילדים חינם
עשויים להפליא
תערוכת יצירות נבחרות באמנות עכשווית עד יוני 2009
כחול על גבי לבן | מסמכים חשובים בתולדות מדינת ישראל
עד 14 במארס 2009
על המפה
בתערוכה מפות סיפור ומפות משחק, מפות מקראיות ומפות סמליות - בספריית האגף הנוער - עד 22.3.2009
מרכז ההדרכות מציע הדרכה מיוחדת בתערוכה כחול על גבי לבן
לרגל פרויקט השדרוג והשיפוץ של המוזיאון אולמות תצוגות הקבע סגורים למבקרים


התקופות הפרהיסטוריות בארץ ישראל

תקופת האבן הקדומה, לפני 1,500,000 – 120,000
למזרח התיכון נודעת חשיבות רבה בתולדות האדם שכן האזור שימש גשר יבשתי שעליו עברו חבורות של מינים אנושיים קדומים בדרכם מאפריקה לאסיה ולאירופה. עמק הירדן ושפלת החוף היו אזורים מועדפים בתקופה קדומה זו שכן המאגרים הגדולים של מים מתוקים והאקלים הנוח התאימו היטב לכלכלת הצייד וליקוט המזון של האדם הקדמון. לקראת סוף התקופה, החלו בני אדם לעבד את האזורים המיוערים ולהתגורר במערות שבאזורים ההרריים.
היו מעט מאוד סוגי כלים, כמו  כלי קיצוץ, דקרים, אבני קלע ואבני-יד גדולות מעוצבות בגסות (ראה כלי אבן מעובדייה, האתר הקדום ביותר במזרח התיכון). הממצא המופלא ביותר מתקופה זו היא צלמית יחידה במינה מברכת רם שברמת הגולן, מתוארכת ל-233,000 לפני זמננו, והיא יצירת האמנות העתיקה ביותר בעולם.

תקופת האבן התיכונה, לפני 120,000 – 45,000
תקופה זו מתאפיינת בשינויים בסביבה האנושית, בתרבות ובהתפתחות הפיזית. בארץ-ישראל הוגדרו שני טיפוסי אדם – נאנדרטל והומו ספיינס ספיינס. באותה תקופה שלט האקלים הקר ויערות כיסו את רוב פני הארץ. בעלי חיים גדולים נעלמו, וצבאים היו לחיה העיקרית שנצודה.
ברמת הנגב נמצאו אתרים פתוחים גדולים, ואילו במרחב הים התיכון ובמדבר יהודה התגוררו במערות רבות באותם אזורים שבהם התגלו שכבות מגורים עשירות, כולל מחנות בסיס, אתרי ציד ואזורי ייצור של כלי צור. נתזים מעובדים וחודים, כמו גם מקרצפים ונקרים, היו בין הכלים בשימוש שכיח. רבים הותקנו מן  הסתם בכלים שהיו עשויים מעץ, כמו  חודי הצור ששימשו כראשי חניתות.
קברי אדם נמצאו גם במערות וגם על הטרסות בסביבתן, והן מספקות מידע רב על מנהגי קבורה, כמו למשל המנהג להניח קרני חיה או לסתות חיה על גופו של הנפטר, המשקף, אולי, אמונה ביכולות העל-טבעיות של חיות. בתקופה זו מופיע לראשונה השימוש בצבע אדמה אדום לקישוט הנפטר.

תקופה האבן המאוחרת, לפני 45,000 – 18,5000
תקופה זו הופיע הומו ספיינס המודרני וטבע את חותמו, בעיקר בתחום של הביטוי האמנותי. בני מיננו הם אלה שציירו את ציורי המערות המרהיבים באירופה, וגם  פיסלו אבנים רבות וחפצי אמנות בעצם שהתגלו ממערב אירופה ועד סיביר.
בארץ-ישראל, בשולי התפתחויות אמנותיות ורוחניות אלה, הטיפוס הפרוטו-ים תיכוני של הומו ספיינס התפתח מן הסתם מאבות מקומיים. בני אדם חיו בקבוצות קטנות המורכבות ממספר משפחות והתיישבו במערות ובאתרים פתוחים. שתי מסורות עיקריות של עיבוד צור התקיימו בו-זמנית: אחת כוללת הרבה כלי נתזים הייתה שכיחה באזור הים התיכון, והאחרת, המאופיינת בכלים בעלי להב נוצרה בעיקר בנגב ובסיני. מיקרוליתים, כלי צור זעירים שהיו עם הזמן למאפיין המזהה של התקופה הבאה, החלו להופיע.
מידע על ההיבטים הרוחניים של החיים נחשף בהדרגה. חרוזים ותליונים עשויים צדף ושיניים של בעלי חיים הם העדות המוקדמת ביותר של קישוט האדם. דמות של סוס ממערת היונים, מתוארכת ל-30,000 שנים לפני זמננו היא המופע הראשון של אחד מן הסמלים החשובים ביותר באמנות של תקופת האבן המאוחרת. 

אפיפלאולית, 18,500 – 8,300 לפני הספירה
בתקופה זו מגיע לקצו עידן הקרח האחרון באירופה, עידן שהשפיע גם על האקלים ועל הנוף של ארץ-ישראל. תפוצה נרחבת יותר של אתרים משקפת את עליית יכולתו של האדם להתמודד עם תחומים אקולוגיים מגוונים. כלי כתישה וטחינה, ביניהם  מכתשים ועלים מבזלת ומכלים מאבן גיר, מצביעים על שיטות חדשות להכנת מזון ועל איסוף גרעיני בר.
התרבות הנטופית היתה אחת מן התרבויות העשירות והחדשניות במזרח הקרוב. בתהליך המעבר של בני התרבות הנטופית לחיים ביישובי קבע, הביאו אותם הישגיהם אל סף הציוויליזציה. האדריכלות שלהם, מנהגי הקבורה, כלים חדשים וחפצי אמנות (ראה תכשיטים נטופים), כל אלה משקפים התקדמות עצומה שהתקדמה התרבות הנטופית.

נאולית, 8,300 – 4,500 לפני הספירה
במהלך 'המהפכה הנאוליתית' אנחנו עדים לצעד ענק קדימה ביכולתם של בני אדם להתמודד עם סביבתם, כולל גידול שיטתי של צמחיה וביות החיות, ובעקבותיהם גדילתם של יישובים כדי לענות על צרכיה של אוכלוסייה גדלה ומתרחבת.
גידול בהמות שבויתו ממינים פראיים – ראשונות העיזים והכבשים, ואחריהן חזירים ובקר – הבטיחו הספקה קבועה של בשר, עורות ועצמות. במהלך הזמן, השתמשו גם בצמר ובמוצרי חלב. השימוש בכלי צור הגיע לשיא של תחכום ושכלול. ראשי חצים פותחו, כשהם מעידים על שליטה בשימוש בחץ וקשת, כלי ציד חדש ויעיל; להבי מגל וגרזנים הותאמו לצרכים של חקלאות; בצד כלי צור, נמצאו בכל בית שנחפר גם כלי בית, כמו כלי כתישה, עשויים אבן גיר ובזלת.
בהדרגה התפתחה חברה מורכבת יותר, שבניה עסקו במלאכות שונות, שלחו ידם במסחר ופיתחו חיים דתיים ורוחניים עשירים. בתקופה הנאוליתית חלו שינויים גדולים בחיי הרוח ובהרגלי הפולחן. לראשונה הפכה הדמות האנושית למוטיב חזותי נפוץ (ראה צלמית האישה היושבת מחורבת מנחה), ואולי הדבר מציין את תחילת התפישה של אלים ושל רוחות בדמות בני אדם. הדגש שהושם על ראש האדם – כפי שמעידות גולגלות מכוירות רבות ומסכות (ראה  גולגלות מכוירות מביסמון ומסכת אבן מנחל חמר) – מעיד שיוחסו לו כוחות מגיים וכי הוא נתפס כמקום מושבה של רוח האבות. סביר להניח שצלמיות אנושיות וצלמיות חיות שימשו בפולחנים דתיים ובטקסים.



ד"ר דבי הרשמן
           
אוצרת לתקופה  הפרהיסטורית  

אמנויות
ארכאולוגיה
אמנות יהודית ואתנוגרפיה
אגף הנוער
היכל הספר
גן האמנות
מוזיאון רוקפלר
בית טיכו
@ מוזיאון ישראלצור קשרבחסותכל הזכויות שמורות © מוזיאון ישראל, ירושלים 1995-2008
Sadna design  בניית אתריםבניית אתרים