"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים": מגילת ישעיהו וחזון השלום
סגירה ב 16.9
חוגי אמנות לילדים נוער ומבוגרים
ההרשמה בעיצומה
סודות וקשרים
שיח יצירות במוזיאון ישראל
לרגל פרויקט השדרוג והשיפוץ של המוזיאון חלק מן הגלריות סגורות למבקרים
סימני חיים
אמנות ישראלית עכשווית
היכל הספר
ירושלים בימי הבית השני
אגף הנוער
פרוייקט חידוש הקמפוס





הקדמה למגילות מדבר יהודה

מבוא למגילות מדבר יהודה

מגילות מדבר יהודה הן כתבי-יד עתיקים שנתגלו בשנים 1956-1947 באחת עשרה מערות ליד חורבת קומראן, בחוף הצפוני-מערבי של ים המלח. כל הכתבים בני כאלפיים שנה (מן המאה ה-3 לפני הספירה ועד המאה ה-1 לספירה).  רוב המגילות כתובות עברית, ומעטות ארמית ויוונית. רובן נכתבו על קלף ומקצתן על פפירוס. רק מגילות מעטות נשתמרו בשלמותן, ואילו מרוב רובן שרדו אך קטעים. על אף מצבן הקשה הצליחו החוקרים לשחזר כ-850 כתבי-יד בכל מיני גדלים.

כתבי-היד מתחלקים לשלושה סוגים עיקריים: ספרי מקרא, ספרות חיצונית וספרות כיתתית. בין המגילות כמאתיים עותקים של כל ספרי המקרא (להוציא את מגילת אסתר וספר נחמיה), והם העדות הקדומה ביותר לטקסט מקראי שנמצאה מעולם. מן הספרים החיצוניים (חיבורים שאינם נמנים על ספרי המקרא הקנוניים), נתגלו חיבורים שהיו ידועים קודם לכן רק בתרגומים, וכן חיבורים חדשים לגמרי בעבורנו. בקבוצת הספרות הכיתתית נמצאו חיבורים בכל הסוגות הספרותיות: חיבורים הלכתיים, ליטורגיים, פרשניים ואפוקליפטיים, כולם בעלי אופי דתי בדלני. רוב החוקרים סבורים שהמגילות היו שייכות לספרייה של כת מדבר יהודה שהתגוררה בקומראן (האיסיים?), אולם נראה שצריך לייחס ל'עדת היחד' (כפי שהחבורה נקראת בכתביה) רק את כתיבתן של מקצת המגילות, ואילו השאר חוברו או הועתקו במקום אחר.

גילוי המגילות היה נקודת מפנה בחקר תולדות עם ישראל בעת העתיקה, שכן המגילות הן אוצר ספרותי בלום הן בכמותו הן באיכותו, וכמוהו טרם היה. אוצר זה שופך אור על אופייה של החברה היהודית בארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית-רומית, ובכלל זה על ראשיתה של היהדות הרבנית ואף על הנצרות הקדומה.

אמנויות
ארכאולוגיה
אמנות יהודית ואתנוגרפיה
אגף הנוער
היכל הספר
גן האמנות
מוזיאון רוקפלר
בית טיכו
Sadna design  בניית אתריםבניית אתרים