האגף לאמנות ותרבות יהודית ע"ש ג`ק , ג`וזף ומורטון מנדל   לבוש ותכשיטים - שאלה של זהותתכשיטים

תכשיטים

הדפסשלח לחבר
 

תכשיטים
התכשיטים המוצגים כאן נועדו לא רק לקישוט – נודע להם גם ערך כלכלי, הם שימשו קמיע ואצרו מידע על מי שענד אותם, בעיקר נשים. את ערכם של התכשיטים קבעו ייחודם, חומריהם והמיומנות והמאמץ שנדרשו להכנתם.
בקהילות רבות, בעיקר בארצות האסלאם, היתה הכלה עדויה מכף רגל ועד ראש, שכן לקראת החתונה השאילו לה אנשי הקהילה מתכשיטיהם. בין שהתכשיטים היו חלק מנדונייתה ורכושה הבלעדי, ובין שהוענקו במתנה לרגל הנישואין – הם היו נכס משפחתי לדורות.

מערכות התכשיטים, כגון אלה המוצגות במרכז האולם, העידו על הקהילה שהעונדת באה ממנה; רמזו אם תרבותה עירונית או כפרית; ולימדו על מצבה המשפחתי ועל מעמדה הכלכלי. רבים מן התכשיטים נועדו להגן על אזורים רגישים בגוף, להבריח את כוחות הרע ולהשפיע טוב בחומריהם או בצורתם, על־ידי הדגמים המעטרים אותם וחזרתם במרווחים קצובים וכן בסדר המסורתי של ענידתם; חשיבות מאגית יוחסה גם לצבעי התכשיטים, לרעש שנלווה לענידתם ואפילו לריח שהדיפו. התצוגה ערוכה לפי תכונות אלה, וכל תכשיט בה שובץ לפי המאפיין הבולט בו ביותר.

טכניקות
רוב התכשיטים בתצוגה הם מעשה־ידי צורפים יהודים מארצות האסלאם, שם היתה הצורפות מלאכתם שלהם ושל בני מיעוטים אחרים, שכן מוסלמים העדיפו שלא לעסוק בה בשל מגבלות מן הקוראן. צורפות היתה ליהודים מלאכה נוחה כי היא אִפשרה לימוד תורה בצדה.
רזי הצורפות נשמרו בדרך־כלל בתוך המשפחה והועברו מאב לבנו; יש שהקימו סדנה בביתם, והיו שהרחיקו ממקום מגוריהם כדי לתקן תכשיטים ולמכור את מרכולתם.
במשך השנים נודעו הצורפים היהודים במיומנויות מיוחדות – בתימן למשל, שם הייתה הצורפות נחלתם הבלעדית של היהודים, התמחו במלאכות הפיליגרן והגרנולציה; בלוב ובג'רבה הם נודעו בעבודות הריקוע והחירור; ואילו במרוקו, במלאכת האמייל־קלואזונה. אחדות מהטכניקות מודגמות בסרטים המוקרנים כאן.
הגירתם של היהודים ממקום מושבם, החשיפה לסגנונות מערביים במאה ה־20 והשכלול בעבודת המכונה הביאו לדעיכתה של הצורפות המסורתית.
 

 
  בניית אתרים  בניית אתרים