האגף לארכאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן   האגף לארכאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן

האגף לארכאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן

הדפסשלח לחבר
 

ארץ ישראל הייתה בית לעמים שונים ומשכן לאמונות שונות במשך יותר ממיליון וחצי שנים.  במהלך השנים הללו ניתנו לה שמות רבים. אנחנו נוהגים לכנותה "הארץ".

סיפורה של הארץ עומד במוקד האגף לארכאולוגיה. סיפור ייחודי זה מוצג בשבע גלריות ערוכות בסדר כרונולוגי, שנארגים בהן יחדיו אירועים היסטוריים כבירים, הישגים תרבותיים וחידושים טכנולוגיים, ובתוך כך נפתח צוהר לאורחות חייהם, לאמונותיהם ולתפיסות עולמם של עמי הארץ. התערוכה מובילה את המבקר למסע מרתק בנתיב ההיסטוריה של הארץ שהייתה למולדת התנ"ך ולערש שלוש הדתות המונותאיסטיות, למן התקופות הפרהיסטוריות ועד לתקופה העות'מאנית.

את המהלך הכרונולוגי מרחיבות שלוש גלריות נושאיות, המציגות את תולדות הזכוכית, את הופעת המטבעות ואת התפתחות הכתב העברי הקדום. העשרה נוספת של התצוגה הן הגלריות המוקדשות לתרבויות השכנות של מצרים, המזרח הקדום, יוון ואיטליה, והאסלאם של המזרח הקרוב, אשר במרוצת הדורות הטביעו חותם עמוק על הארץ. רוב החפצים המוצגים התגלו בחפירות ארכאולוגיות מקומיות והושאלו מרשות העתיקות. משלימים את התצוגה חפצים מאוספי המוזיאון שנתרמו בנדיבותם של אספנים ותורמים.

מבחר מוצגים באגף לארכאולוגיה:
♦ כתובת "בית דוד" (המאה ה-9 לפני הספירה) כתובת זאת שהיא חלק ממצבה ענקית המנציחה את ניצחונותיו הצבאיים של חזאל מלך ארם היא העדות הארכאולוגית המוקדמת ביותר שיש בידינו לקיומה של שושלת בית דוד בארץ ישראל.

♦ תצוגה השוואתית של שני מקדשים זה לצד זה (המאה ה-8 עד ה-7 לפני הספירה): אחד של עם ישראל שככתוב בתנ"ך אין בו דימויים אנושיים, והאחר – אדומי, עתיר דימויים אנושיים של מאמינים המביאים מנחות למקדש.

♦ כתובת הליודורוס (178 לפני הספירה) כתובת זאת החקוקה ביוונית באבן מספקת תובנות חדשות באשר לסיפורו הדרמטי של הליודורוס בבית-המקדש ולאירועים שהובילו למרד החשמונאים/המקבים, כפי שהוא מגולל בספר מקבים ב'. מאז הוצגה בראשונה ביוני 2007 במוזיאון ישראל, התגלו חלקים נוספים של המצבה והם מוצגים עתה יחד בפעם הראשונה מזה 2,200 שנה.

♦  בית מרחץ הרודיאני מלכותי (המאה ה-1 לספירה) בית המרחץ מארמונו של הורדוס בהרודיון על עמודיו, תמשיחי הקיר, הפסיפסים והאריחים שנמצאו בו. בית המרחץ המעוטר בנדיבות נבנה בטכנולוגיה הרומית המאוחרת והוא כולל רצפת פסיפס מורמת וצינורות חרס שהותקנו בתוך קירותיו כדי לחמם את החלל כולו.

♦ ניצחון הדריאנוס: כתובת מקשת ניצחון (שנת 136 לספירה) קטעי כתובת לטינית מונומנטלית שהיתה חלק מקשת ניצחון אשר הוקמה לכבוד הקיסר הדריאנוס וכנראה נועדה להנציח את דיכוי מרד בר כוכבא. הכתובת שהתגלתה בתל שלם היא הכתובת הגדולה ביותר שהתגלתה בישראל וזו הצגתה הראשונה לפני הציבור הרחב.

♦ בסיסי זכוכית-זהב מהקטקומבות ברומא (המאה ה-4 לספירה) לוחיות זכוכית עגולות, נדירות ועתיקות, המעוטרות במוטיבים יהודיים מסורתיים ובהם התיאורים המוקדמים ביותר של סמלים יהודיים מתקופת הבית השני שהופיעו בגלות.

♦ שחזור בימות של בית-כנסת וכנסייה (המאה ה-4 עד ה-7 לספירה) הצבה חדשה ומרשימה של שני בתי תפילה העורכת השוואה בין יסודות אדריכליים של בית-כנסת וכנסייה בני אותה תקופה. התצוגה משחזרת את בימת בית-הכנסת בסוסיא ובימת כנסייה הכוללת ממצאים מ-17 כנסיות.

♦ תמשיח-קיר מסמטת הבתולה מרים שבעמק יהושפט (המאה ה-12) תצוגה ראשונה של תמשיח-קיר נדיר מן התקופה הצלבנית שהיה עיטורה העיקרי של הסמטה שנהרסה לפני מאות שנים והתגלה בחפירת הצלה של קבר מרים שליד גת שמנים.

♦ 'מיחראב' מאיספהאן, איראן (המאה ה-17 עד ה-18) ה'מיחראב', גומחה במרכז הקיר הפונה למכה והאזור המעוטר ביותר במסגד, נבנה בפעם הראשונה באולם לאמנות האסלאם שבאגף לארכאולוגיה והוא עשוי אריחי חרס מפוארים ומעוטר בפסוקים מן הקוראן.

בראש צוות האוצרים של האגף לארכיאולוגיה ע"ש שמואל וסיידי ברונפמן עומדת מיכל דייגי-מנדלס, אוצרת ראשית לארכיאולוגיה ע"ש תמר וטדי קולק. מעצבי האולמות החדשים הם פנטגרם פרטנרס, לונדון.

  אנו מקווים כי תיהנה מביקורך, וכדברי הכתובת החקוקה במשקוף העתיק מבית מדרש המוצג בכניסה לאולם זה, "ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך". 

 
  בניית אתרים  בניית אתרים